תמונות נבחרות של דמויות עיירתנו

הרב מוניש מרגליות רבה של קרסנוברוד משנת 1924 ועד השואה .

הרב מוניש מרגליות רבה של קרסנוברוד משנת 1924 ועד השואה .

ר' שמואל גורטלר הי"ד בשיחה עם הרוזן פודקובסקי בעניין השחיטה.

ר’ שמואל גורטלר הי”ד בשיחה עם הרוזן פודקובסקי בעניין השחיטה.

משה פישל ז"ל ניצול שואה שכתב זכרונות מהשואה בספר "קרסנוברוד".

משה פישל ז”ל ניצול שואה שכתב זכרונות מהשואה בספר “קרסנוברוד”.

א.ג.קופרשטיין -כפר חיטקוב

א.ג.קופרשטיין -כפר חיטקוב

משהל'ה סופר ז"ל דמות שם דבר בקרסנוברוד.

משהל’ה סופר ז”ל דמות שם דבר בקרסנוברוד.

ר' משה לייב בורג ז"ל

ר’ משה לייב בורג ז”ל

חנוך אונציג הי"ד

חנוך אונציג הי”ד

ר' אהרון לוכפלד ז"ל

ר’ אהרון לוכפלד ז”ל

האזכרה לקדושי קרסנוברוד שהתקיימה בישראל בט"ו בחשוון תשט"ז- 1955

האזכרה לקדושי קרסנוברוד שהתקיימה בישראל בט”ו בחשוון תשט”ז- 1955

דוד בן יחזקאל(יעקב ברס) ואביגדור רינד בצבא הצארי

דוד בן יחזקאל(יעקב ברס) ואביגדור רינד בצבא הצארי

התכתבויות עם חברי הארגון

מכתבה של פרל שרה פעילת הארגון לחבר אריה קרמר מתאריך 18.03.01

לאריה שלום רב!
הצטערתי מאוד לשמוע על מה שקרה .אני באמת התפלאתי שבאזכרה האחרונה לקדושי קרסנוברוד לא הייתם . רציתי להאמין שמסיבה כלשהי נבצר מכם להגיע, ולאו דווקא מסיבות של בריאות. אני הכרתי את אמך ז”ל,אישה שקטה ולבבית מאוד.הבחנתי גם ביחסך אליה,יחס של אהבה וכבוד, יחס של דאגה והערצה.אומרים ,כמו שאין זהב ישן כך גם אין אימא זקנה.
כאשר אני כותבת לך שורות אלה לבי נצבט על שלא נראה אותה יותר באזכרות הבאות.
כשקראתי את מכתבך חשתי עד כמה האימא שלכם תחסר לכם.חבל מאוד שלא הכרתי טוב יותר אישה מופלאה זו.הנחמה היא שזכתה בחייה לנחת ממשפחתה שעטפוה באהבה ובהכרת תודה על מעשיה הטובים.
אני צריכה לדעת את שמות ההורים של אמך ז”ל ואת התאריך העברי של פטירתה כדי שאפשר יהיה לרשום זאת על הקלף של אנשי קרסנוברוד שהלכו לעולמם,וביום האזכרה לקדושי קרסנוברוד תדליק נר נשמה לזכרה של אמך ז”ל.
מובן מאליו שאמשיך אתך את הקשר ,לרגע לא חשבתי אחרת . שלא תדע יותר מצער. מאוד הייתי רוצה שגם הדור הצעיר ייקח חלק באזכרות למען ההמשכיות. אגב, אני הקמתי את האתר של יוצאי קרסנוברוד באינטרנט. כתובת האתר הוא: http://krasnobrod.org.il .
אני מקווה שתוכל לראות את האתר .אגב, יש באתר התייחסות בקשר לרכוש היהודי בפולין והבנקים השוויצריים.על כך גם דברתי באזכרה האחרונה.
אני מקווה שתמסור לי את הפרטים שבקשתי . שוב אני מאחלת לך כל טוב ושלא תדע יותר מצער.

שלום רב

שרה פרל

טל’ 03-6412583

 

מכתב תנחומים למשפחת החזן נתן 6.11.06

למשפחת הרבסט היקרה!

בצער רב שמעתי את הידיעה על מות יקירכם החזן נתן. אני כיושבת ראש ארגון יוצאי קרסנוברוד מוסרת את תנחומי למשפחה בשם חברי הארגון, שלא תדעו עוד צער. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.
ברשותכם אני מביאה את דברי ההספד שנשאתי לזכרו של החזן נתן בטקס האזכרה השנתית לקדושי עירנו שהתקיים ביום שני ט”ו בחשוון תשס”ז.
” את החזן נתן הכרתי הכרות אישית לפני 11 שנים כשקבלתי על עצמי לערוך את האזכרות לקדושי עירנו מידי אברהם גליקמן ז”ל. הוא היה החזן שלנו מימים ימימה והכיר לא מעט אנשים מאנשי עירנו.
התרשמתי מקולו הגבוה, החזק והצלול. נתן התפלל בכישרון רב לעילוי נשמותיהם של הנפטרים והקדושים. ועד היום מהדהדות באזני המילים שלו מתפילת “אל מלא רחמים”כשנתן זעק בקולו האדיר את המילים : “לנשמות קדושי קרסנוברוד” באותם רגעים נאדרי הכוח הייתי בטוחה שהתפילה קורעת את הרקיע ואף מגיעה מקצה העולם ועד קצהו. גם הפסוקים “אלוהים על דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל.כי הנה אויבך יהמיון ומשנאך נשאו ראש” מספר תהילים פרק פ”ג ,הרעידו את לבותיהם של השומעים. לפני כשלוש שנים חלה ,ולא הגיעה לאזכרה. אך לאחר מכן התאושש וערך שוב את התפילה אם כי לא באותה עצמה. כמוהו קיוויתי גם אני, שינצח את המחלה ובשנה שעברה אף הבנתי מדברו שעברה עליו תקופה קשה ועכשיו כל זה מאחוריו.לצערי, הגורל רצה אחרת והשנה נלקח מאתנו כשהו רק בן 56 שנה. יהי זכרו ברוך!”.

שרה פרל
יו”ר ארגון יוצאי קרסנוברוד
רח’ טורטשינר 6 רמת אביב
תל-אביב 69973
טל’ 03-6412583 .

 

המכתבים של אורי פרל ליו”ר האירגון פרל שרה 08.03.2011

שרה שלום!

שמי אורי פרל מזכרון יעקב ואני מכין את עץ המשפחה .אנחנו משפחה של כהנים וסבי סומך פרל גדל בזמושץ’ שבפולין. האם למשפחתך יש קשר למשפחת פרל שבזמושץ’. אשמח לשמוע ממך.

בברכה אורי פרל
050-6241757

שרה שלום! מרץ 2011

תודה רבה על כל המידע . חיה פרל מפתח תקוה היא אכן משפחה. אבי אהרון ,הוא בן דוד שני של חיה. גיליתי זאת רק בשבועות האחרונים. סימן ההיכר לקשר המשפחתי הוא שכל הפרל הכהנים הם משפחה. האם שמואל בעלך אכן כהן? נתת לי המון אפשרויות להמשך החיפושים. אעשה זאת בימים הקרובים . (עם ישראל שיק יצא לי לדבר בעבר ולא הצלחתי לבתקדם אתו בנושא ).
המון תודה.
אורי פרל.

מכתבו של ד”ר ג’פרי וולף אוגוסט 2010

היום,ממש במקרה ,נתקלתי באתר קרסנוברוד בניהולך. אתר מרשים במיוחד.חמי ז”ל היה ר’ יעקב אריה בן אברהם בערגשטיין ז”ל (נפ’ ב.ניסן תשנ”א). האם את מכירה את המשפחה ? (נדמה לי שבשנתיים האחרונות לחייו היה ראש אירגון יוצאי קרסנוברוד בניו יורק).אני בטוח שאשתי וילדי היו מאוד רוצים לשמוע עליו,על אחיו(ייבלחט”וא) ראובן (ריבאל’ה) ועל החיים לפני המלחמה.אנו גרים באפרת, שבגוש עציון.

תודה,

ג’פרי וולף.

מכתב ליונה גרינבוים מיו”ר אירגון יוצאי קרסנוברוד פרל שרה אוקטובר 2009

שלום יונה!

מה שלומך? כפי שהבטחתי אני מספרת על מה שהיה באזכרה של קדושי עיירתנו. אמנם היה יום יפה אבל ההשתתפות הייתה נמוכה יותר מאשר בפעמים הקודמות.הרבה הבטיחו להגיע ולא באו,חבל.הגיעו מירום מינה ובעלה,הרמן רחל הנינה של הרב נחום פייגנבוים רבה של קרסנוברוד עד 1917 ,פרידה נאור,ברנר דוד מחולון,יצחק בורג,קרמר אריה עם בנו,שמעון אונציג, אריה אלבוים מירושלים שעשה מאמץ גדול והגיע באוטובוסים,הגיע גם אחי שלום ודודי אריה. הפעם בעלי לא בא אך הגיע בני עומר.אגב, הרמן רחל הביאה מסמך כתוב על נייר רשמי של הרב פייגנבוים,הדבר רגש אותי מאוד. בהזדמנות אסרוק את המסמך ואכניס אותו לאתר של קרסנוברוד.המסמך הונפק על ידי הרב לפני עשרות שנים. ספרתי גם על עלון על קרסנוברוד שפורסם בשפה הצרפתית על ידי משרד התיירות הפולני שאותו קבלתי בהשאלה על ידי החברה מינה מירום שבקרה לפני מספר שנים בפולין.החזן מר שלמה הכט ערך את הטקס הדתי והדהים אותי שוב בקולו הערב. טוב, זה פחות או יותר מה שהיה. מקווה שבשנה הבאה בעזרת השם תוכל להגיע . כל טוב לך ולבני ביתך.

שרה פרל.

מכתבים של רחל צברי-לוי הבת של לפלר סנדר שנת 2010

שמי רחל ואני ביתו של לפלר סנדר בן נחום.אודה אם יצרו עימי קשר כדי שאוכל להתעדכן בכל הקורה בנושא קרסנוברוד. כמו כן,אשמח לקבל מידע כיצד והיכן ניתן להשיג את ספר הזיכרון.
בתודה ,צברי -לוי רחל.

לשרה שלום

הגעתי אליך דרך אתר קרסנוברוד באינטרנט.ביום עצמאות האחרון היה לי סיפור מדהים.פגשתי אדם בשם אריה אלבאום שעלה לארץ לאחרונה מגרמניה. בשיחה שיגרתית הגענו לזה שהוא מקרסנוברוד, ומכיר את אבי ואת הוריו. הייתי מופתעת ומאד התרגשתי. מזה שנים רבות לא פגשתי אף אחד שמכיר את העיירה, וכפי שאני מבינה היא די שכוחת אל ונמצאת אי שם בקצה פולין ליד אוקראינה. בטיול שורשים שעשיתי עם ביתי כשהייתה בתיכון לקחו אותנו לשם, וראינו כמה היא קטנה ורחוקה.לאחר המפגש עם אריה החלטתי סתם כך להקיש באינטרנט את השם קרסנוברוד ולהפתעתי גיליתי כי יש אתר.אהרון ומשה לפלר הם בניו התאומים של סנדר לפלר מרמת חן, שהוא בן דוד של אבא שלי שגם שמו סנדר לפלר. פסיה היא אישתו של אהרון.להורים של אבא שלי קראו נחום ואלקה. הרבה פרטים על משפחתו איני יודעת מכיוון שהוא לא היה דברן גדול בכל נושא השואה, רק פה ושם סיפר פרטים מעטים. בילדותי אבא היה בקשר עם הרבה בני עיר שלגביי תפקדו כמו דודים, ואברהם גליקמן היה אחד מהם. במשך השנים הקשרים נותקו וכעת אין לי מידע על אף אחד מהם, ומה קורה עם הדורות הבאים.אשמח מאד להיות בקשר ולהגיע לימיי הזיכרון.

שרה שלום 03.08.2011

נסעתי לפולין יחד עם ביתי כשהייתה בתיכון. כמובן שעשינו את כל הביקורים הרגילים שעושים לבני הנוער. אושוויץ מיידנק וכו’. בוקר אחד יצאנו לדרך ולאחר נסיעה ממושכת שאלתי את המדריך לאן נוסעים. והוא ענה בשלוות נפש, לקרסנוברוד. מסתבר שהוא זכר שסיפרתי לו כי אבי משם והוא החליט לקחת אותי יחד עם כל האוטובוס. הייתי מופתעת ומאד התרגשתי. המדריכה הסבירה כי קרסנוברוד שימשה כעיירת קייט, והיו מגיעים אליה לנופש. הנסיעה הייתה ארוכה וארכה מספר שעות. כשהיגענו ירדנו אני, בתי, המדרך שלנו, המדריכה הפולניה, אחת המורות, ומספר תלמידים לחפש את הרחוב שבו גר אבי. הייתה לי הכתובת שהוא עוד הספיק לתת לי לפני שנפטר. אבא תמיד היה אומר שהוא לעולם לא יחזור לשם, אך אם אני אוכל לנסוע הוא ישמח מאד.נעזרנו במדריכה הפולניה שבררה איך מגיעים לכתובת. מסתבר שבדיוק באותו הזמן עשו שיפוץ והחליפו את אבני המרצפת ברחוב. שאר הרחובות נשארו עלובים כפי שהיו כל השנים. כל העיירה מאד קטנה ואין מה לראות בה, רק הנוף מאד יפה, הכל מיוער.הגענו לכתובת שהייתה לי ומיד יצאה הפולניה והכריזה בחדות כי הבית שלה והיא קיבלה אותו מהמדינה. היא כנראה חשבה שבאים לקחת לה את הרכוש. מלפנים היה בית חדש יחסית, אך מאחור הכל נשאר כפי שאבא היה מספר. צילמתי את בתי בחצר הבית, מרוב התרגשות שכחתי לבקש שיצלמו גם אותי שם בחצר. ועד היום אני מצרה על כך.תאריך הפטירה של אבא י”ג אלול תשנ”ו. ואשמח מאד להדליק נר באזכרה השנתית.אני עדיין לא יודעת כיצד את קשורה לקרסנוברוד? בילדות היו לאבא קשרים עם הרבה בני עיר והכרתי כמעט את כולם. יתכן שגם פגשתי את משפחתך, אשמח לשמוע פרטים.לגבי אריה, אשמח לתת לך את הטלפון שלו, אך קודם לכך אקבל את הסכמתו.אני מבינה שביתו של אברהם גליקמן גרה בבת ים שזה ממש קרוב אלי אך לא נעים לנחות עליה כך פתאום. כדאי אולי לברר אם ברצונה בקשר.לגבי הספר. אני מוכנה לברר עלויות ולבדוק אם כדאי. שמחה על הקשר ומוכנה לעזור במידת הצורך. רחל

עדכוני חדשות עבור חברי הארגון

 

תאריך העדכון       נושא קישור
06.09.2011 סיור ב”יד ושם” ,וטיול לפולין ב יוני 2012 של עמותת ארגון יוצאי זמושץ הסביבה ודורות ההמשך. לפרטים על הסיור ב”יד ושם ”  והטיול המודרך  לפולין בקיץ 2012 .לחץ כאן
17.10.2011 שם עולם (רשימת היהודים בזמושץ’ שנערכה ע”י היודנראט, במקור בפולנית) (עברית, אנגלית), הוצאת ארגון יוצאי זמושץ’ והסביבה ודורות ההמשך, תל אביב, 2001 לרשימת ספרים נוספים על זמושץ’ לחץ כאן
14.11.11 אל רפסודות בתהום ספרה האוטוביוגרפי של שרה אבינון בהוצאת הקיבוץ המאוחד. סקירה קצרה וממצה על הספר האוטוביוגרפי בעברית ואנגלית. כמו כן שקופיות על המחברת ופינת ההנצחה של פריטיה מתקופת השואה מוצגים   במוזיאון “יד ושם” לחץ כאן.
את הספר “אל רפסודות בתהום” ניתן להשיג בספריות ,בכפר-סבא, נס ציונה,ירושלים .כמו כן בחנויות של ספרים משומשים כמו בחנות “קפה ספר”
רח’ החרמש 4 ,איזור תעשיה ,כרמיאל. כתובת האתר לספרים משומשים וחדשים הוא:
http://www.obook.co.il . טלפון ליצירת קשר: 049981519
22.03.12 הזמנה לטקס אזכרה לקהילת זמושץ’ והסביבה.       יתקיים בערב יום השואה ,יום רביעי כ”ו בניסן תשע”ב ,18 באפריל 2012 באולם הסינמטק בתל אביב. רח’ שפרינצק 2 (פינת רחוב הארבעה וקרליבך)
70 שנה מאז השמדת הקהילה ויהדות מזרח אירופה בכלל. תחילת הטקס בשעה19:30 .התכנסות והרשמה בשעה 18:45 .
20.04.12 הגדה של פסח שהוכנה בבילגוראיי הגדה של פסח שהוכנה בבילגוראיי עם באורים יקרים מפז .כותב הבאור להגדה הוא הסבא של הסבא רבא של שרה אבינון הסופרת(“אל רפסודות בתהום”) ההגדה הודפסה ב1929 . להגדה של פסח לחץ כאן.
14.5.12 הזמנה ליום עיון “חקר גליציה היהודית בכלל ולבוב בפרט יום העיון מאורגן ע”י העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה, המארחת
את יוצאי לבוב והסביבה, והעמותה להנצחת מורשת  יהדות לבוב ואתריה.
יום העיון יתקיים ביום א’, י”ג בסיוון תשע”ב  3.6.2012  בין 14:00 ל 19:45 בבית התפוצות אוניסרסיטת תל-אביב.
טל’ 4512506-054 ,פקס’ 9581819-03. כתובת המייל להרשמה:
info@isragen.org.il .פרטים נוספים ניתן לקבל באתר:
www.isragen.org.il .
15.5.12 מפגש ראשי קהילות יוצאי פולין המפגש יתקיים ביום ד’ כ”ג סיוון  13.6.12 בשעה 18:00 בבית ווהלין .לפרטים לחץ כאן
13.6.12 העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה אתר העמותה: www.isragen.org.il .אתר העמותה מאפשר לציבור לחפש בעברית או באנגלית מידע בנושאים כמו: מאגרי  מידע גנאלוגיים,פרטים על ארכיונים ומוסדות בישראל בהם ניתן לקבל מידע ולערוך מחקר. קישורים ל www.jewishgen.org  (האתר הגדול מסוגו לגנאלוגיה יהודית).ניתן לכתוב ל אי מייל:info@isragen.org.il . טלפון: 5690246-050 .למעוניינים בהודעות ובמידע: היכנסו לאתר העמותה /לחצו על קישור-“פינת החברים”/בפתיחת הדף לחצו על כפתור :”טופס”/מלאו את הפרטים וציינו העדפתכם לדרך קבלת דואר והודעות של העמותה.
18.06.12 דו”ח על המפגש של ראשי קהילות פולין שהתקיים ב 13.06.12 בבית ווהלין. לדו”ח על המפגש לחץ כאן
09.07.12 הפגישה בין שגריר פולין בישראל לבין נציגי ארגונים מפולין. תרשומת מפגישה עם שגריר פולין בישראל שהתקיימה ב4 ביולי 2012 ,בשגרירות פולין בישראל. לתרשומת מהפגישה לחץ כאן.
12.07.12 כתבה על “השתלטנו על התקשורת הפולנית “. חפש את הכתבה  “על השתלטנו על התקשורת הפולנית” ב-google .
18.03.13 טקס אזכרה לקהילת זמושץ’ והסביבה הטקס יתקיים ביום ראשון ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה
כז’ בניסן תשע”ג, 7 באפריל 2013 באולם הגדול בסינמטק תל אביב.רחוב שפרינצק 2 .תחילת הטקס בשעה 19:30 .
24.4.13 מרד וגבורה .לציון 70 שנה למרד גטו וורשה. קורס משותף ליד ושם ובית הפלמ”ח למורים למדריכים לפולין ולקהל הרחב. 10 הרצאות. כל הרצאה 1.5 שעות.מקום המפגשים בית הפלמ”ח רחוב חיים לבנון 10.דמי השתתפות 490 שקלים ב3 צ’קים. לפרטים והרשמה להתקשר לטל’: 03-5718197 . שלוחה 2 .
13.6.13 ביקור ניצולי שואה בבסיס חיל האויר בחצור מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל וחיל האוויר,מזמינים אותך לאירוח בבסיס חיל האוויר,יום שלישי ג’ בתמוז תשע”ג 11.6.13 בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים.הסיור אחר הצהרים .ביקור בבסיס :כנף 4 בבסיס חצור. הביקור היה מרגש ובלתי נשכח .בסוף הביקור קבלנו גלויה למזכרת ממפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל וכך נכתב בה:”אנו טייסי חיל האוויר הישראלי בשמי מחנה הזוועות קמנו מאפר מיליוני הקורבנות, נושאים את זעקתם האילמת ,מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו -ישראל” אושוויץ ,ספטמבר 2003 .
הפרטים על הביקור יסופרו באזכרה השנתית של תשע”ד.
למכתב תודה למפקד כנף 4 לחץ כאן

 18.12.16 קורס לימוד והעשרה של “יד ושם” .הקורס יתקיים בהיכל והלין רחוב כורזין 10 גבעתיים. הקורס מיועד לקהל הרחב שיתמקד בהיבטים שונים של המאבק על שמירת רוח האדם והקיום האנושי בתקופת השואה.
הקורס יתקיים בימי שני (8 מפגשים )בשעות 10:00- 12:00 
הקורס כולל ביקור במוזיאון לתולדות השואה ב”יד ושם” ירושלים.
הפתיחה  30 בינואר 2017. עלות: 500 שקלים. להזמנה לחץ כאן
4.1.17 יום עיון “הקרבנות הלא יהודיים של הנאציזם”.המכללה האקדמית בית ברל מזמינה ליום עיון בנושא הקרבנות הלא יהודיים של הנאציזם שיתקיים ביום רביעי ה’ בשבט תשע”ז  1.2.2017 בשעות 10:00- 13:45 באודיטוריום הספרייה .יש לאשר השתתפות בכנס.
10.1.17 פתיחת התערוכה “יהודים בצבא פולין” שגריר פולין בישראל, מר יאצק חודורוביץ וראש מרכז מורשת מנחם בגין, מר הרצל מקוב .מזמינים לפתיחת התערוכה “יהודים בצבא פולין” במעמד נשיא פולין מר אנדז’יי דודה. האירוע יתקיים במרכז מורשת מנחם בגין ,יום רביעי כ’ בטבת ה18.1.17. תחילת האירוע בשעה 18:00 – דברי פתיחה ,מר הרצל מקוב .מר אנדז’יי דודה- נשיא פולין. יש לאשר הגעה בטל’ 02-5652011.או במייל hazmanot@begincenter.org.il. האירוע  כולל גם הקרנת טרום בכורה של הסרט “ונזכור את כולם”.
29.3.17 ארגון יוצאי זמושץ’ והסביבה מתכבדים להזמינכם לטקס אזכרה לקהילת זמושץ’ והסביבה. שיתקיים בערב יום השואה. יום ראשון כ”ז בניסן תשע”ז, 23 באפריל 2017 בסינמטק תל -אביב רחוב שפרינצק 2(פינת רחוב הארבעה וקרליבך). התכנסות והרשמה בשעה 18:45 .תחילת הטקס בשעה 19:30.בתכנית : דברי פתיחה של יו”ר הארגון ישראל שק. תפילת יזכור וקדיש. נושא הערב :ספור מחנות העקורים באירופה.
אתנחתא מוסיקלית : שלישיית טווס הזהב. הדלקת נרות, אזכרת שמות הנפטרים השנה. מנחת הטקס שיר פז. עלות ההשתתפות 40 ש”ח .חיילים במדים וילדים עד גיל 18 פטורים מדמי השתתפות. לשאלות ניתן להתקשר לטלפונים :054-5233005(עפרה אהרון). או 8755075-052(ישראל שק). כתובת אתר הארגון: http://zamosc-jews.com.

2.4.17  עדכון זכויות אביב לניצולי שואה מרץ 2017. כמידי שנה מקיימת עמותת אביב לניצולי השואה גם השנה בערב יום השואה את “המצעד למען החיים”. נפגשים בכיכר המדינה ביום ראשון 23 באפריל בשעה 17:00. פרטים נוספים באתר העמותה אביב לניצולי השואה וגם בדף הפייסבוק.
כמו כן אתם מוזמנים להתעדכן באופן שוטף באתר www.avivshoa.co.il .
26.4.17 ראיון עם פרופסור יבלונקה על השואה ,ניצולי שואה,ציונות ומשלחות נוער.  https://www.youtube.com/watch?v=solJPO7MPfol4 .
26.4.17 מפגש יוצאי פולין לדורותיהם לחקר שורשים עם מתן שפי חוקר במכון היהודי ההיסטורי בוורשה ולילי הבר יושבת ראש ועדת ההסברה של מרכז הארגונים של ניצולי השואה. המפגש יתקיים ביום רביעי 3.5.17 באולם הספרייה המרכזית היכל התרבות, רח’ ירושלים 35 כפר סבא. דמי השתתפות 25 שקלים. להרשמה: פנינה- 0526053359. אסתר- 0544786263.
29.6.17 זיכרון מצמרר מהרייך השלישי: אוסף נאצי ענק אותר בארגנטינה .לחץ על הפריטים שנגזלו על ידי הנאצים
20.7.17 תגמול לשאירים של ניצולי שואה שקבלו תגמול ממשרד האוצר. לפרטים לחץ על: תגמול לשיאירים של ניצולי שואה מאת לילי הבר

20.8.17 קורס בחקר משפחה ואילן יוחסין. המפגשים מורכבים מהרצאות שיעברו ע”י מיטב המומחים והן ממפגשים עם ארכיונים המכילים אוספים חשובים בתחום חקר המשפחה .מטרת הקורס להקנות כלים ראשוניים שיסייעו בחקר משפחות והשורשים שלהם.
הפתיחה יום שני ה6 בנובמבר 2017. משך הקורס 14 מפגשים שבועיים .ימי שני בין השעות 16:00-19:00 (מלבד שני מפגשים שיתקיימו בימי שלישי). המפגשים יתקיימו בארכיון הציוני ביד ושם ביד בן צבי ובארכיון המרכזי לתולדות עם ישראל. להרשמה ולתכנית הקורס ראה לינק מצורף. 
 עדכוני חדשות לחברי הארגון
29.08.17  פרסומי הבטאון של ארגון יוצאי קרקוב בישראל. הגברת לילי הבר כותבת ,עורכת ומביאה לדפוס את הגליונות של הבטאון של ארגון יוצאי קרקוב בישראל שנקרא נוביני קרקובסקי Nowiny krakowskie . הבטאון עוסק בהסטוריה של יהודי קרקוב ,בהסטוריה של העיר וגם בענייני דיומא. המייל לתגובות : cracowassociation@gmail.com. טל’ 0544436366. לאחרונה הופיע גליון מספר 127 של ספטמבר 2017. ממליצה בחום לעיין בו. לגליון ספטמבר 2017 לחץ כאן
13.09.17 תרבות היידיש בניו יורק סדרה חדשה . סדרה חדשה של בית התפוצות בשיתוף בית שלום עליכם ובעריכתה של רבקה אדרת על תרבות היידיש בניו יורק תפתח ב 17.11.2017 ותתקיים בימי שישי אחת לחודש בשעות 9:00-11:00. פרטים והרשמה בטלפון 03-7457808.
לפרטים נוספים על הסדרה החדשה לחץ https://api-mail.walla.co.il/email/1033287190/attachment/*5F3470AD72FA?download=1

19.09.17 הזמנה לערב זיכרון. יד ושם -רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, והעמותה להנצחת יהדות טומשוב לובלסקי מתכבדת להזמין לערב אזכרה לציון 78 שנים לחיסול קהילת טומשוב לובלסקי והסביבה .tomashov2017
26.09.17 קשור אתר קרסנוברוד לאתר “יד ושם” מהיום האתר של קרסנוברוד מחובר לאתר יד ושם. לאחר שפניתי לאגף ההנצחה וקשרי הקהילה  בראשותה של עינבל קויתי היא העבירה את בקשתי לאגף תקשורת האחראי על אתר האינטרנט ב”יד ושם”. את הקישור לאתר ניתן לראות באתר “יד ושם” בדף -אתרי ארגוני ניצולי שואה וקהילות. לצפייה לחץ כאן
28.09.17 עדכוני זכויות לניצולי שואה. אביב לניצולי שואה מפרסם מדי פעם בנושא הזכויות לניצולי השואה. למיצוי הזכויות כדאי לעיין בקובץ העדכונים שנשלח למייל שלי.לחץ לקריאת הזכויות המעודכנות לניצולי שואה
01.10.17 עלון אוקטובר 2017 של ארגון יוצאי קרקוב בישראל  -נוביני קרקובסקיה-Nowiny krakowskie כתיבה ,עריכה והבאה לדפוס הגב’ לילי הבר. לצפייה בגליון אוקטובר לחץ כאן
23.10.17 ביום חמישי ה9 בנובמבר בשעה 19:00 יתקיים בבית התפוצות בקמפוס תל אביב מפגש “זיכרונות מהבית הישן מבט על יהודי פולין.
    לצפייה בהזמנה לחץ כאן
26.10.17  דף מידע 205 מ25.10.17 רשמי ביקור בעקבות מסע המוות מבילגוראיי לרכבת בזוורזניץ.
לקריאה לחץ כאן https://api-mail.walla.co.il/email/1034519650/attachment/*603472234ABC?download=1
2
7.10.17  75 שנים לאקציה של ה28 באוקטובר בגטו קרקוב. מחקר ותיעוד של מחנה ההשמדה בלז’ץ של איציק וינברג בסרטו “זמר פולני”.תיעוד מצמרר כיצד בצעו הגרמנים את רצח היהודים במחנה ההשמדה בלז’ץ.
29.10.17 רשמי ביקור בעקבות מסע ליוזפוב ,ממסע בן 10 ימים בפולין של ישראל בר און יו”ר ארגון יוצאי בילגוראי בישראל ,וזהבה גולדי אשתו. .לקריאה לחץ כאן
2.11.17  עלון ארגון יוצאי קרקוב לחודש נובמבר 2017-נוביני קרקובסקיה Nowiny Krakowskie  כתיבה, עריכה והבאה לדפוס הגב’ לילי הבר. https://api-mail.walla.co.il/email/1034682013/attachment/*60347235BFA6?download=1
14.11.17 “יד ושם עורך יום עיון בנושא יהודים מצילים יהודים” .ביום שני ה 11 בדצמבר 2017 . https://api-mail.walla.co.il/email/1035051541/attachment/*603472588F9F?download=1
20.11.17 כנס תקומה. לציון 70 שנים לכ”ט בנובמבר עורכים יד ושם,עמותת דורות ההמשך,עמותת מעפילי קפריסין ועמותת “הבריחה” כנס לציון תקומת ניצולי השואה. הכנס יתקיים ב5 בדצמבר 2017 במוזיאון ארץ ישראל. התכנסות בשעה 9:00 וסיום משוער 17:45. יש להירשם מראש. לצפייה בהזמנה לחץ על הקישור. לצפייה בהזמנה לחץ כאן
27.11.17 המכון ללמודי השואה ע”ש אייבשיץ חיפה. בטאון מספר 51. הבטאון  עוסק הפעם בנושא סיפור עדותו של הרופא ד”ר אליעזר שקלאי על קורותיה של קהילת בז’ז’ני בשואה. לקריאת הבטאון יש לפנות למייל bitaon.shoa@gmail.com. או הכנס לאתר שכתובתו:
https://drive.google.com/file/d/1IV49-hKtl1uPatXENzzp7-mulMSRQhQk/view
1.12.17 עלון ארגון יוצאי קרקוב לחודש דצמבר 2017-נוביני קרקובסקיה Nowiny Krakowskie כתיבה עריכה והבאה לדפוס לילי הבר.
לקריאה לחץ כאן
5.12.17 הזמנה להתוודעות חסידית לרגל חג הגאולה י”ט כסלו בתל אביב. יום שחרורו של כ”ק אדמו”ר הזקן רבי שניאור זמלן מלאדי בעל התניא והשולחן ערוך. ההתוועדות תתקיים ביום חמישי 7.12.17 בשעה 19:30 בהיכל בית הכנסת חב”ד “גאולת ישראל” רח’ מרכז בעלי מלאכה 16א’ תל אביב.

                                                                    הזמנת חבד לחגיגת יט בכסלו 001 (2)
6.12.17 במלאת 15 שנים לפעילותה של הקרן לשמור יהדות פולין FODZ התפרסם אלבום צבעוני ומרהיב על פעילות הקרן בפולין. כתובת האתר: http://fodz.pl/download/e-album_Dziedzictwo_2017.pdf
24.12.17 הזמנה- בית התפוצות מזמין לערב עיון בנושא : הוותיקן והעם היהודי בעקבות השואה.
ערב העיון יתקיים ביום ראשון ה28 בינואר 2018 בשעה 18:00 בבית התפוצות שבקמפוס אוניברסיטת תל אביב.
משתתפים : פרופ’ דינה פורת, הרב דוד רוזן והארכיבישוף פיירבליסטה פיצבאללה. ההשתתפות ללא תשלום אך נדרשת ההרשמה מראש בכתובת tal@bh.org.il .
31.12.17 הזמנה-מרדכי געבירטיג

הנכם מוזמנים להקרנה חד-פעמית של הסרט הדוקומנטרי-מוסיקלי “מרדכי גבירטיג? או שלום לקרקוב שלי 

שתתקיים ביום ראשון ה-14 בינואר 2018 בשעה 19:00 בסינמטק תל אביב

אורך הסרט: 60 דקות. הסרט דובר פולנית ומלווה בכיתוביות בעברית ואנגלית.

במאי הסרט, פיוטר שלשה, יהיה נוכח בהקרנה ויענה על שאלות הקהל.

מרדכי גבירטיג, משורר יהודי מקרקובכתב עשרות רבות של שירים ביידיש, וחלקם תורגם לעברית, פולנית, אנגלית וגרמנית. הסרט פורס את סיפור חייו המרתק של גבירטיג (1877-1942) שנרצח בגטו קרקוב, ובסרט משובצים רבים משיריו ההומוריסטיים והביקורתיים.

 האירוע בשיתוף פורום התרבות האוסטרי.

להזמנת מקומות חינם נא לכתוב, עד ה-11 בינואר, אל

tel-aviv-ob@bmeia.gv.at

 

03.01.18  עלון ארגון יוצאי קרקוב לחודש ינואר 2018-נוביני קרקובסקיה Nowiny Krakowskie כתיבה עריכה והבאה לדפוס לילי הבר.
לקריאת חוברת ינואר 2018 לחץ כאן

23.01.18 

במלאת 75 שנים להגעתם של “ילדי טהרן” לארץ ישראל, בפברואר 1943, תתקיים ביום שישי ה-16 בפברואר, בשעה 10:00 בסינמטק תל אביב הקרנת הסרט ” המסע של ילדי טהרן”  

קבוצת “ילדי טהרן” מנתה כ-1,000 ילדים יהודיים מפולין, שברחו עם משפחותיהם, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, מזרחה. הסוכנות היהודית הצליחה להשיג סרטיפיקטים משלטונות בריטניה, ויחד עם חיילי “צבא אנדרס” באיראן הגיעו הילדים לארץ ישראל. סיפורם המיוחד במינו של ילדי טהרן נצרב בהיסטוריה של המדינה המתהווה כסיפור הישרדות מופתי.
Inline image 1

06.02.18 עיצוב זיכרון השואה- לזכור באחריות. מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל בשיתוף עם יד ושם ומכון שלום הרטמן מזמין לכנס בנושא “עצוב זיכרון השואה-לזכור באחריות” 

שיתקיים בימים שלישי-רביעי 21-20 בפברואר 2018
בבית ווהלין, רחוב כורזין 10 גבעתיים.
הרשמה בכתובת:   www.holocaust-s.org/kenes 
17.02.18 מייל שקבלתי מישראל בר-און יו”ר ארגון יוצאי בילגוראי בישראל הדן בין השאר בנושאים הבאים:
1) בעקבות הסערה שמתחוללת בעניין החוק הפולני
2) פרופ’ אלינה סקיבונסקה י תגובה לחוק החדש והרצאה בבילגוראי בטכסי יום השואה

3) הלמוט קלייניקה – המלאך המושיע מאושוויץ מתוך חדשות הערב 20.7.17 מסמך מרתק ומרגש . כתובת המייל:
https://mail.walla.co.il/#/mbox/-1000?msg=1037758133
20.02.18 הזמנה לעצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

הזמנה לעצרת זיכרון ליום השואה 2018 001 (2)

28.2.18 עמותת אביב לניצולי השואה מזמינה את כל הציבור להשתתף גם בשנה זו ב”מצעד למען החיים 2018″ -מצעד הזדהות עם ניצולי השואה במטרה להושיט יד לגיבורים שחיים בקרבנו היום. ניפגש  בכיכר הבימה ונצעד צעדה קצרה לאורך שדרות רוטשילד. המצעד למען החיים יתקיים ביום רביעי 11.4.18 בשעה 17:00 ברחבת הבימה. כולנו נותנים יד לניצולי השואה!!
28.2.18 ניתן להתעדכן באופן שוטף באתר העמותה של אביב לניצולי השואה בכתובת: www.avivshoa.co.il .מהיום ניתן גם להיכנס לפייסבוק של העמותה. ניתן גם לשלוח מכתב בכתובת: אביב לניצולי השואה ת.ד. 201 נחלים 49950.ישראל.
3.3.2018 עלון ארגון יוצאי קרקוב מרס 2018 .נוביני קרקובסקיה Nowiny krakowskie .כתיבה, עריכה והבאה לדפוס לילי הבר.
לעיון בחוברת מרס 2018 לחץ כאן

 21.03.18 הזמנה לטקס אזכרה לקהילת זמושץ’ והסביבה
הזמנה של אירגון יוצאי זמושץ לאזכרה אפריל 2018 001 (4)

הזמנה לטקס של ארגון זמושץ' אפריל 2018 001 (2)

שלום רב,
ביום שלישי 24 באפריל 2018, באולם הסנאט באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע יתקיים יום עיון לכבודה של פרופ’ חנה יבלונקה בנושא “בין זיכרון לתודעה”.בין המושבים: החברה הישראלית לגווניה, היבטים של זכרון, ניצולי השואה בחברה בישראל, ניצולי השואה מדברים – מה מבקשים להעביר הלאה.
במצורף תוכנית מלאה של יום העיון וכולם מוזמנים!   לילי הבר, 972-54-4436-366+

בין זכרון לתודעה - חנה יבלונקה

 כדי לראות את התמונה באופן חד לחצו ימני עם העכבר על המסמך ומהתפריט שתקבלו לחצו על “פתח תמונה בכרטיסייה חדשה” ואז תקבלו בשורה העליונה בצג המחשב יתווסף טרפז, לחצו על הטרפז ותקבלו תמונה ברורה.
 2.5.2018 עלון ארגון יוצאי קרקוב מאי 2018 .נוביני קרקובסקיה Nowiny krakowskie .כתיבה, עריכה והבאה לדפוס לילי הבר.לעיון לחץ על הקישור :מאי 2018 (2)
6.6.2018 עלון ארגון יוצאי קרקוב יוני 2018 נוביני קרקובסקיה Nowiny krakowskie .כתיבה, עריכה והבאה לדפוס, לילי הבר, לעיון לחץ על הקישור: 
june 2018
1.07.18  עלון ארגון יוצאי קרקוב יולי 2018 נוביני קרקובסקיה nowiny krakowskie . כתיבה, עריכה והבאה לדפוס, לילי הבר, לעיון לחץ על הקישור:july 2018
4.9.2018 המכון ללימודי השואה על שם חדווה אייבשיץ- חיפה. פרסומים בנושאי שמירת זיכרון השואה: כל הפרסומים נמצאים באתר האינטרנט של המכון ללימודי השואה שכתובתו: http://www.shoa .org.il .המכון ללימודי השואה לחץ לפרטים נוספים.
28.09.2018 בטאון יוצאי קרקוב בישראל nowiny krakowske כתיבה,עריכה והבאה לדפוס,לילי הבר. לעיון לחץ על הקישור:
September 2018
30.09.2018 כנס עתיד האמנות השדודה במוזיאון ארצות המקרא, ירושלים. יום חמישי ה4.10.18. לפרטים לחץ
כנס האמנות השדודה
7.10.2018 עלון ארגון יוצאי קרקוב אוקטובר 2018 נוביני קרקובסקיה nowiny Krakowskie כתיבה,עריכה והבאה לדפוס,לילי הבר,לעיון לחץ על הקישור :October 2018
8.10.2018 כנס הסתיו של עמותת דורות ההמשך ב28.10.2018 בבית ווהלין בגבעתיים. לפרטים לחץ כאן לפרטים נוספים על הכנס לחץ כאן
11.10.2018 .2018-2019- יהודים בפולין: תמונות חיים וזיכרון סדרת מפגשים של 100 שנות יהודי פולין תתקיים בבית התפוצות בימי שני,אחת לשבועיים בין השעות 16:15 – 19:45.החל מה5.11.18 עד 10.06.19. בסדרה משתתפים טובי המרצים מתחומים מגוונים כמו: היסטוריה, ספרות, קולנוע, תקשורת, צילום, חקר שורשים, אמנות, פולקלור, ארכיאולוגיה  כן יגיעו במיוחד שני מרצים אורחים מפולין.
מחיר הסדרה: 800 ₪; המחיר לגימלאים, סטודנטים וחיילים –  720 ₪.
ההרשמה במרכז ההזמנות של בית התפוצות: 03-7457808
עורכת הסדרה: רבקה אדרת, טל’  03-7457908 . לפרטים נוספים על תוכן הקורס לחץ על הקישורים המופיעים בהמשך.
Doc1.docx2
Doc1
22.10.18 המעברות מעקירה לתקומה. לאחרונה התארגנה עמותת “המעברות -מעקירה לתקומה” שהחליטה להקדיש זמן על מנת לתעד את החיים שלנו ושל הורינו במעברות שהיו בישראל בין השנים 1948-1963. מטרת יזמי וחברי העמותה היא להנציח את התקופה ואנשיה העולים והקולטים ולכלול את המעברות באתוס הישראלי הייתה זו חלוציות שהודרה מהסיפור הישראלי ,באתר האינטרנט של העמותה
https://maabarot-story.org אפשר למצוא את החומר הראשוני שכבר אספנו,אך אנחנו מעוניינים כמובן להרחיב את המידע ולהעמיקו לצורך כך אנו מעוניינים ליצור קשר, במייל ,בטלפון או אפילו במפגש פנים אל פנים עם מי שמשפחתו והוא חיו במעברה בשנים הראשונות לאחר קום המדינה ובאופן זה לסייע להרחבת הידע על התקופה עבורנו ועבור הדורות הבאים. ליצירת קשר: לילי הבר 054-4436366. או בדואר אלקטרוני:haber.lili@gmail.com.
27.10.18 רציף הרכבת בזמושץ’. ביום ג’ 16.10.2018 נערך ברציף הרכבת בזמושץ’ טקס מרשים משם שולחו באפריל 1942 יהודי העיר וסביבתה וממקומות אחרים שכונסו בגטו אל מחנה ההשמדה בלזץ’ כ40 ק”מ דרומית לעיר. על הרציף הוקמה ע”י גורמים מקומיים אנדרטה עם כתוביות בעברית ,אנגלית ופולנית. זוהי העדות הפומבית היחידה בעיר המעידה על הרצח הנורא של הקהילה!! לפרטים לחץ
לחברים (1)
memorial and resurrection (3)
25.12.18 בסוף השבוע הלך לעולמו אחרון הלוחמים ממרד גטו ורשה,שמחה רותם (קאז’יק) ז”ל .
קאזיק הגיבור       
23.3.19  הודעה מארגון יוצאי זמושץ’ והסביבה. את הפגישה השנתית שלנו נקיים למחרת יום השואה, ביום ששי כ”ח בניסן תשע”ט, 3 במאי
2019 ליד האנדרטה לזכר הקהילה בבית העלמין בקרית שאול. נפגש בשעה 11:00 בכניסה הראשית לבית העלמין בקרית שאול בתל אביב.

ארגון יוצאי זמושץ' והסביבה -עדכון 001 (2)
                                           

7.7.19  גדעון רפאל בן מיכאל הוציא לאור ספר חדש העוסק בזיכרון השואה . הנה כל הפרטים העוסקים בנושא.

בס”ד

             שלום רב!

עתה יצא לאור ספר חדש העוסק בזיכרון השואה:   

 ספר ה”קדיש”,

“אל מלא רחמים”, “יזכור” וקינות,

לזכר נספי השואה   

מצ”ב הספר בקובץ

* * * * * * *

הפרסומים שלי הנמצאים באתר “דעת”

http://www.daat.ac.il/

 

פרסומים בנושאי שואה שערכתי וכתבתי:

לפתוח את דף הבית:

http://www.daat.ac.il

בדף הבית לפתוח: תולדות העם והמדינה

אח”כ: לפתוח: שואה ואח”כ

לפתוח: מחקרים.

*  * * *

  ניתן להגיע לפרסומים בנושאי שואה בלינק ישיר:

http://www.daat.ac.il/he-il/shoa/mehkarim/

 

נמצאים באתר פרסומים העוסקים בשואה והם:

56 ביטאונים {חוברות}: “שמירת זיכרון השואה”. מגוון נושאים הקשורים בשואה.

ספר: “חירוף נפש למען הצלת ספרי תורה בשואה”.

ספר: “בנתיבי הדמעות”, כרך א’ וכרך ב’.

ספר: “התנהלותה של המנהיגות היהודית בשואה – היודנראט”.

חוברת: “משואה לתקומה – קורות חייו של אליעזר ארט – לייזר ז”ל בתקופת השואה, הישרדותו והגעתו לארץ ישראל”.

 

*=* * * * * *

פרסומים נוספים שלי באתר “דעת”:

ספר:

“ערכי יסוד במנהיגות והנהגה ציבורית במקורות ישראל”

נמצא באתר “דעת” בתוך תולדות העם והמדינה

אח”כ לפתוח היסטוריה {תולדות ישראל}, אח”כ לפתוח חברה והיסטוריה.

לינק ישיר לפתיחת הפרסום:

http://www.daat.ac.il/daat/history/manhigut.pdf

 

* * * * * * *

ספר:

יעקב קאפל טהאבן – מנהיג מופת הראוי לחיקוי והערכה

נמצא באתר “דעת” בתוך תולדות העם והמדינה– לפתוח היסטוריה –

אח”כ לפתוח דמויות בתולדות ישראל.

לינק ישיר לפתיחת הפרסום:

http://www.daat.ac.il/daat/history/kopel-manhig.pdf

 

* * * * * * *

חוברת:

משה אונגרפלד – סופר, עיתונאי, מבקר ספרות,

ביבליוגרף של ספרות ישראל וחכמת ישראל,

 נאמן מורשתו של חיים נחמן ביאליק.

נמצא באתר “דעת” בתוך תולדות העם והמדינה – לפתוח היסטוריה,

אח”כ לפתוח דמויות בתולדות ישראל.

לינק ישיר לפתיחת הפרסום:

http://www.daat.ac.il/daat/history/ungerfeld.pdf

 

בברכה

גדעון רפאל בן מיכאל


 

 

 

 

 

 

 

 

להמשיך לקרוא

ספרים של ניצולים

מעיירה בפולין עד ארץ-ישראל -קורותיה של משפחתי. מאת יצחק בורג. יוני 2007 . להשיג אצל בנו של המחבר אבי בורג.

בטל’ 0506234519. דוא”ל burg@gsi.gov.il

 

מבט לספרו של יצחק בורג “מעיירה בפולין עד ארץ -ישראל-קורותיה של משפחתי” ראה את הכתבה של פרל שרה. לקריאת הכתבה לחץ כאן.

 

כתובת האתר לספרו של יצחק בורג “מעיירה בפולין עד ארץ -ישראל-קורותיה של משפחתי” : http://www.burg.co.il/itzhak

אזכרות שנתיות לקדושי קרסנוברוד

azkara60 azkara90 azkara50

azkara30 azkara20 azkara10

בלחיצה על אחד מהשנים תתבצע הורדה של מסמך

לאזכרה השנתית של שנת תש”ס לחץ כאן -שנת 1999

לאזכרה השנתית של שנת תשס”א לחץ כאן-2000

לאזכרה השנתית של שנת תשס”ב לחץ כאן- שנת 2001

לאזכרה השנתית של שנת תשס”ג לחץ כאן- שנת 2002

לאזכרה השנתית של שנת תשס”ד לחץ כאן-2003

לאזכרה השנתית של שנת תשס”ה לחץ כאן-שנת 2004

לאזכרה השנתית של שנת תשס”ו לחץ כאן-שנת 2005

לאזכרה השנתית של שנת תשס”ז לחץ כאן-שנת 2006

לאזכרה השנתית של שנת תשס”ח לחץ כאן-שנת 2007

לאזכרה השנתית של שנת תשס”ט לחץ כאן- שנת 2008

לאזכרה שנתית של שנת תש”ע לחץ כאן- שנת 2009

לאזכרה השנתית של שנת תשע”א לחץ כאן-שנת 2010

לאזכרה השנתית של שנת תשע”ב לחץ כאן-שנת 2011

לאזכרה השנתית של שנת תשע”ג לחץ כאן-שנת 2012

לאזכרה השנתית של שנת תשע”ד לחץ כאן- שנת 2013

 לאזכרה השנתית של שנת תשע”ה לחץ כאן-שנת 2014

לאזכרה השנתית של שנת תשע”ו לחץ כאן-שנת 2015

לאזכרה השנתית של שנת תשע”ז לחץ כאן-שנת 2016

לאזכרה השנתית של שנת תשע”ח לחץ כאן שנת 2017

לאזכרה השנתית של שנת תשע”ט לחץ כאן שנת 2018

לזכרם של חברי ארגון קרסנוברוד שנפטרו

לזכרה של חנה שורצברג לבית אלבאום זיכרונה לברכה.

אמי חנה שורצברג לבית אלבאום נולדה ב1910 בזמושץ’ והייתה אחת משבעת הילדים שנולדו להוריה גיטל ויונה אלבאום זיכרונם לברכה. קבלה בבית חינוך דתי והושפעה מאוד מאביה שהיה איש עבודה,סנדלר במקצועו, אדם נשוא פנים מעורר כבוד ומאוד כריזמטי עם מוסר גבוה שרבים סמכו על יושרו. על אף שהפרנסה בבית הייתה קשה והיו לא פעם מצבים, שלא נמצא מעט הכסף להכין את השבת,האב יונה שפרנסת הבית הייתה מוטלת על כתפיו,ושהיה יהודי מאמין בכל רמ”ח אבריו,היה מפיח תקווה ברוחה של זוגתו גיטל ומכריז בקול בוטח,שיש לסמוך על השם וכי ערב שבת עדיין לא שבת,ושעוד יתרחש הנס ויכנס הגוי שיביא נעלים לתקון או יבקש לפי הזמנה,לקנות נעליים חדשות. והנסים האלה אמנם קרו והרבה. על אף המחסור אמי לא עזבה את בית הוריה שבקרסנוברוד והייתה עוזרת בעבודות הבית ולא מעט בגידול אחיה אחיותיה הקטנים ממנה. בנעוריה הייתה חברה בתנועת ה”בונד” (תנועת פועלים סוציאליסטית שפעלה בפולין וברוסיה הטרום מהפכנית.דגלה בניגוד לציונות, בפתרון בעיית היהודים בארצות מושבם. ה”בונד” דרש חופש דת ושווי זכויות בלי הבדל דת או לאום). הייתה גם חברה בחוג הדרמטי שפעל בקרסנוברוד .ספרה שיום אחד הגיעה לעיירה תיאטרון כדי להעלות הצגה ביידיש ,אך לרוע מזלם ,זמן קצר לפני עליית המסך חלתה אחת השחקניות והיה חשש שההצגה תבוטל. כמוצא לבעיה חפש התיאטרון שחקנית מחליפה והיה זה אך טבעי שפנו לאמי חנה. תוך פרק הזמן הקצר שעמד לרשותה למדה את התפקיד וההצגה יצאה לדרך. andarta3ההצגה הייתה הצלחה גדולה, קצרה ביקורות מצוינות לא מעט בזכות המשחק של אמי. כשלוש וחצי שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נשאה לבחור צעיר בשם חיים לייב שורצברג שהיה גם הוא יליד זמושץ’ שהגיעה בגיל שבע לקרסנוברוד כשהוא יתום מאביו ואמו. בקרסנוברוד בנו את ביתם ונולדו שני ילדיהם ,שלום ואנוכי שרה. בשנות נישואיהם הראשונות עד פרוץ המלחמה עסק אבי במקצוע הסנדלרות שאותו למד בילדותו. עם פרוץ המלחמה עלה הבית בלהבות על כל הרכוש שנצבר בעמל רב ,כשהם מחוסרי כל עם שני תינוקות קטנים בזרועותיהם כשפצצות מתפוצצות מכל עבר ואנשים נהרגים מול עיניהם, אמא נטעה תקווה באבי להמשיך את מלחמת הקיום ולא להתייאש. בשלב מסוים של המלחמה כשברחו לרבה רוסקה, נלקחו לסיביר ללב היערות של הטייגה .תנאי הקיום שם היו קשים, ובנוסף לכל זה חלה אבי בצהבת ואושפז משך חודשים רבים בבית חולים רחוק מאות קילומטרים ממקום המצאות משפחתו, נשארה אמי לבדה עם אחי ואתי, שני תינוקות ללא כל מקור פרנסה. כדי להרוויח מספר פרוטות ולהאכיל את ילדיה במעט הלחם שהקציבו השלטונות ,נאלצה כל יום ללכת לבדה קילומטרים רבים ביער,לעלות על קרש צר מעל נהר מים זורמים,שהתנדנד כל אימת שדרכו עליו ,להגיע לסניף דואר ולקחת חבילות מזון שנשלחו מפולין עבור אותם בני מזל ששהו אתה בטייגה.עמוסה שש או שבע חבילות עשתה אותה דרך חזרה לביתה כשהיא דורכת שוב על אותו קרש מתנדנד ומתפללת שאלוהים יביא אותה בשלום לילדיה הקטנים שכה היו זקוקים לה. זכור לי הספור שלה כיצד הצליחה בטייגה לשדך בין גבר צעיר שהתלבט אם לשאת אישה , שלפי השמועות הייתה חולת אפילפסיה. אמי שידעה את האמת על מחלתה של הצעירה ועל אף שנתבקשה לסוגיה זו על ידי אחותו של הצעיר, שהאמינה למוצא פיה ,הכחישה אמי את השמועות כיוון שרצתה בכל ליבה לזווג בין השניים וגם קיוותה שהמחלה זמנית ושבעזרת השם הצעירה תבריא.במעשה זה נטלה על עצמה אחריות מוסרית גדולה מאוד כלפי הצעיר וסיכון לפגיעה בשמה שלה. כגודל הסיכון כך גם גודל ההצלחה ואמנם הייתה זו הצלחה. האישה הצעירה הבריאה ואף ילדה שני בנים. ולאמי הייתה גאווה גדולה שהיה לה האומץ לקחת על עצמה משא זה. כששוחררנו מהטייגה והגענו לבינסק, היה אבא בזמנו הפנוי ובהיחבא מייצר נעליים ואמי מוכרת אותם בשוק המקומי. למותר לציין שעיסוק זה היה עבירה על החוק והעונש בגינו היה שנות מאסר רבות. יום בהיר אחד , נתפסה עם סל מלא נעלי סירה שטוחות, השוטרת שאחזה בידה האחת את אמי ובידה השנייה את אחד מהנעליים שנועדו למכירה ,הובילה אותה לעבר תחנת המשטרה . אמי שלעולם לא אבדה את עשתונותיה ניצלה רגע של דוחק והמולה הוציאה בכוח מידה את הנעל ובחסות ההמון נטמעה, מבלי להשאיר עקבות. אחרי המלחמה כשהגענו לוורוצלב שבפולין ,זכור לי שכשנה לפני עלייתנו ארצה ,בערב פסח אחד הושפלנו על ידי השלטונות בשל היותנו יהודים והשתלטה עלינו רוח נכאים ולא היה בנו הכוח הנפשי להסב לליל הסדר ,היחידה שעמדה בפרץ ולא נשברה הייתה אמי ,דרשה שנערוך את הסדר כהלכתו כי יהודים אנו וזו חובתנו ההיסטורית כעם. את תעצומות נפש אלה ,ללא ספק , שאבה מאת השם בהיותה אישה מאמינה. כשעלינו ארצה נרתמה גם אמי לפרנסת המשפחה. כל עבודה שעשתה הייתה תמיד לשביעות רצונם המלא של מעסיקיה. אמא הייתה אשת משפחה קשובה לרחשי לב של כולנו. עמדה לצידנו כשנזקקנו לה . לא אחת נהלנו אתה שיחות נפש. נרתמה לא מעט פעמים לעזרתם של אנשים שנזקקו לסעד. הייתה חברותית מאוד ואהבה לארח בביתה משפחה וידידים. תמיד מצאה סיבה למסיבה. אמא הייתה תמיד במרכז עם הסיפורים , בדיחות הדעת והחיקויים התיאטרליים. תמיד בלט כישרונה הטבעי למשחק. אמי הלכה לעולמה בז’ בשבט תשס”ו והיא כמעט בת 96 שנים. נפטרה דווקא בחודש שכה אהבה. מדי שנה בט”ו בשבט שמחה לאכול מן הפירות היבשים והטעימים שנהגתי לקנות עבורה , אולם כיום שפע הפירות שבחנויות מעלים אצלי רק זיכרונות נוגים. הפרידה מאמא קשה מנשוא, הזיכרונות אינם מרפים. בחודשים האחרונים לחייה הייתה מותשת ,אך בעיני רוחי ראיתיה חיונית ומלאת מרץ כמימים ימימה. כחודש לפני שהלכת מאתנו חלמתי ,שהיא מביאה לי דג קרפיון ממולא,”געפילטע פיש” ואני ככה התפלאתי ושאלתי “אמא איך עשית את זה ? את הרי רתוקה למיטה ?” והיא שלחה אלי מבט תמוהה כלא מבין מדוע בכלל השאלה. כי מה הבעיה בלהכין דגים. היא הרי אף פעם לא התעצלה,תמיד טרחת והכינה אוכל לכולם זה היה פשוט קטן עליה . אזכור תמיד את אימי כאשת חיל חדורת אמונה בשם ,אמיצה ,חכמה,בעלת תושייה רבה ,ובעיקר כגבורה. אמי לא אתנו אבל תחיה לנצח בקרבנו . יהי זכרה ברוך!.

לזכרה של חנה פינגולד לבית בורג זיכרונה לברכה :

חנה פינגולד לבית בורג נולדה בקרסנוברוד לאמה צפורה ולאביה משה אריה (לייב). בגיל שש התייתמה מאמה שלא יכלה לעמוד עוד בתלאות שנחתו על משפחתה ונפטרה לפני סוף מלחמת העולם הראשונה.האב התחתן בשנית ומספר הילדים במשפחתו גדל לעשר. בגיל 17 נאלצה חנצ’י לתפוס את מקומה של אמה החורגת גולדה -אטל , שנפטרה פתאום מהתקף לב . ניהלה את משק הבית והעתירה על האחים הקטנים ממנה שפע של אהבה ופינוקים כמו אם טובה ואוהבת. בימים הקשים של מלחמת העולם השנייה הייתה חנה(חנצ’י) מסייעת ככל יכולתה בפרנסת המשפחה. למקומות הרבים אליהם הגיעו לאורך נדודיהם בסיביר הצליחה חנצ’י להוכיח את יכולתה בניהול מטבחים גדולים מה שהביא למשפחתה מעט מזון.חנצ’י לא נרתעה מעבודות קשות שהוטלו עליה בימים הקשים של שנות המלחמה והצליחה לעמוד בהם בכבוד.היא הייתה הכוח המניע במשפחתה שהיה כל עולמה, דאגה לא מעט גם לבריאותם ובשעת הצורך עשתה ככל יכולתה כדי שיקבלו את הטפול הרפואי הטוב ביותר. כמו חלק מבני משפחתה שהתה אף היא בקפריסין שם הכירה ונשאה לבחיר לבה דוד פיינגולד וכשהגיע תורם בהתאם למכסת השחרורים עלו ארצה. בארץ נולד בנם הבכור אביגדור. גם בארץ המשיכה לעזור לבני משפחתה וכשהאח יצחק הגיע אף הוא מקפריסין היה זה ביתה של חנצ’י ששמש לו לבית לכל דבר. חנצ’י הייתה אישה שקולה, טובת לב, צייתנית מסורה ונאמנה. נפטרה בי”א בתמוז תשס”ז. יהיה זכרה ברוך!

לזכרו של יהושע זימרמן זיכרונו לברכה :

יהושע זימרמן שהלך לעולמו באלול תשס”ז היה מאנשי עיירתנו ואני פרל שרה לבית שורצברג הכרתיו כשלפני 12 שנים בערך התחלתי לערוך את האזכרות השנתיות של בני עיירתנו, תפקיד אותו קבלתי מידי אברהם גליקמן ז”ל בתיווכה,בעידודה ובתמיכתה של חנצ’י ז”ל. לא זכור לי שיהושע החסיר אזכרה שנתית כלשהי של קדושי עירנו. בקנאות ובדבקות הקפיד להיות נוכח בכולן. תמיד שאל לשלומם של החברים שלא הגיעו, ואף ניכר היה ,שמאוד אכפת לו מכאלה שמשום מה לא ראו חובה מוסרית להגיע לטקס. הבנתי שלפני עומד אדם מאוד ערכי ,אכפתי ורודף צדק. לא טעיתי.העיתון” חדשות העיר” מקומון של רמלה עירו של יהושע זימרמן פרסם לזכרו כתבה מאת מנשה מרדכי בגיליון מס’ 1174 מה 31.08.07. הכתבה שמשתרעת על פני עמוד שלם מגוללת את קורות חייו עשירי המעש של יהושע למען המדינה שבדרך. יהושע נולד ב1919 בעיר קרסנוברוד למשפחה יהודית ציונית שהעניקה לילדיה חינוך רוויזיוניסטי מבית מדרשו של זאב ז’בוטינסקי. במלחמת העולם השנייה אך טבעי היה שיהושע חבר לארגון האצ”ל והיה איש אצ”ל, בכל רמ”ח אבריו שפעל יחד עם חבריו לארגון,בהצלת יהודים. עם סיום המלחמה סייע כמו שאר חבריו לארגון בעזרה לפליטי השואה וברכישת נשק וציוד ללוחמים במלחמת השחרור.היה בין הלוחמים שאיישו את “אלטלנה” בדרכה לארץ ישראל. “אלטלנה” הייתה אניית הנשק של האצ”ל שיצאה מצרפת ביוני 48′ כשעל ספונה כ900 פליטי שואה ולוחמים ובבטנה כמות גדולה של נשק ותחמושת. ספינת הנשק של האצ”ל נפגעה ביוני 48′ במהלך מלחמת השחרור מירי תותחי צה”ל כיוון שאנשיו סרבו למסור לצה”ל את כל מלאי הנשק שברשותם כפי שדרשה הממשלה דאז בראשותו של דוד בן גוריון,אלא רק 80% ממנו ואת שאר הנשק ליעד ללוחמי האצ”ל שפעלו בנפרד בירושלים. על אף שהאנייה טובעה וספגה אבדות בנפש ראשי האצ”ל ובראשם מנחם בגין החליטו שלא להגיב כדי למנוע מלחמת אחים שעלולה הייתה להביא למרחץ דמים נוראי. משמעות שמה של האנייה “אלטלנה היא נדנדה באיטלקית והיא כונתה כך לציון שם העט של ז’בוטינסקי. יהושע שהיה בין הלוחמים של האצ”ל גויס לאחר מכן לצה”ל ,השתתף בקרבות בתל פלוג’ה ובכיבוש העיר אילת. הוא ורעייתו מלכה שתחי, היו הזוג היהודי הראשון שנישא ב1949ברמלה לאחר שחרור העיר. andarta1בתום שירותו הצבאי, התקבל בתור אזרח עובד צה”ל כאחראי על רכב קשר וכמחסנאי ראשי. בד בבד עם עבודתו זו לא זנח את הפעולות ההתנדבותיות שלו למען העולים החדשים כחבר מועצת חרות בעיר רמלה. כשיצא לגמלאות לאחר 35 שנות עבודה בצה”ל חזר לשמש כמחסנאי ראשי והפעם בהתנדבות ובמשרה מלאה. ומוסיף וכותב מר מנשה מרדכי בכתבה שלו את הדברים הבאים: “שלא כאנשי הצבא שלאחר היציאה לגמלאות חפשו קריירה שנייה וכסף,יהושע היה איש בעל אידיאלים של איש אצ”ל שלא הפסיד אף אירוע ומידי שנה נהג לעלות ביחד עם חבריו הלוחמים ולהתייחד עם זכר הנופלים של האצ”ל. הוא חי באידיאלים של פעם , ערכים של נתינה ולא המרדף אחר הכסף ,אדם שלמעשה אין הרבה כמותו”. יהי זכרו ברוך!

לזכרו של זאב בלומשטיין זכרונו לברכה :

זאב בלומשטיין הלך לעולמו בינואר 2009 . את זאב הכרתי מהפעמים הרבות שבו כבד אותנו בנוכחותו ,באזכרות של קדושי עירנו קרסנוברוד. זאב התעניין בכל הקורה לחברי הארגון ומאוד תמך בהמשך פעילותו. ניחן בזיכרון טוב והיה מצוי בגנאלוגיה- אילן היוחסין של רבים מאנשי קרסנוברוד. פעמים רבות נעזרתי בידע הבלתי נדלה שלו לקבל פרטים על בני עירנו. אני אישית מודה לו על ששיתף אותי באירוע מדהים שקרה לסבי יונה ז”ל שנספה בשואה. אירוע שאותו לא השכילו לציין בפני הורי ואף לא הדודים והדודות שלי מצד אמי. זאב ספר שסבי יונה עליו השלום,היה אדם חזק ,שיום אחד בלכתו ביער התנפל עליו זאב ועמד לטרפו, סבי לא אבד את עשתונותיו, לא ניסה לברוח ,רק נאבק בזאב ואף גבר עליו. בשומעי את הסיפור התמלאתי גאווה על שזכיתי להיות נכדתו. להיות נכדה של סבא גיבור. לאחרונה זה מספר שנים, אמנם לא הגיע זאב לאזכרות בגלל בריאותו הרופפת ,אבל ליבו היה אתנו. עד לפני שנתיים לקרת כל אזכרה של קדושי קרסנוברוד היה שולח 50 ש”ח לכיסוי ההוצאות ואני שמאוד הוקרתי אותו, דווחתי לו על כל מה שהתרחש באזכרה. לפני כשנה וחצי כשחלה הרעה נוספת במצבו קיוויתי שזה זמני ושישוב לאיתנו, מה שלצערי לא קרה. כשהרמתי טלפון קרוב לט”ו בחשוון מועד האזכרה לקדושי עירנו ,נודע לי הגרוע מכל ,זאב נפטר. זאב כבר לא אבל רוחו ימשיך ללוותנו עוד שנים רבות. יהי זכרו ברוך!

לזכרו של דודי אריה אלבאום זכרונו לברכה :

דודי אריה שנפטר במרץ 2012  ושקראנו לו לייבו,הכרתי עשרות רבות של שנים ,בעצם מאז שאני זוכרת את עצמי.
היה אדם שאהב את החיים ותמיד הקרין בריאות ואושר.
קשה ומוזר לדבר עליו בזמן עבר,כיוון שקורץ מחומר נדיר של עוצמה ואופטימיות אינסופית.
תמיד שמחתי להגיד שיש לי דוד וכמה עצוב לי עכשיו לומר שהיה לי דוד, או כדברי חמתי עליה השלום : “יופי של דוד”. היה מסוג האנשים שנעים לפגוש, ועוד יותר להימצא בקרבתו. היה שמח בחלקו ותמיד,תמיד האמין שניתן למצוא פתרון לבעיות ותהיינה קשות ככל שתהיינה. כשאחיו שייע ז”ל הגיע עם משפחתו בשנות ה70′ מרוסיה אחרי שנים ארוכות של ישיבה בכלא הסובייטי בגין עסקנותו הפוליטית , וסבל ממחלת הפרקינסון היה  דודי אופטימי לגבי סיכויי החלמתו בארץ ,ובכל כוחו ניסה לעזור והרבה.
בז’רגון שלו מעולם לא מצאתי את המילה “לא”  תמיד רק  המילה “כן”. וכל בקשה לעזרה הייתה נענית איך לא? במילה, “כן”. העזרה לזולת הייתה נר לרגליו. להורי הייתה לרוב כתובת אחת שאליה פנתה לקבלת עזרה וזה היה לייבו כמובן. לא פעם העלו אבי ואמי על נס את המעשה הבא של דודי: ב1936 הורי עמדו להתחתן ותכננו לבנות את ביתם  על מגרש שקבלו במתנה מסבי וסבתי מצד אמי. לצערם , נתקלו בהתנגדותה הנמרצת של  משפחה יהודית אחת שאף  הוציאה צו מניעה מבית המשפט שאסר על הקמתו. עורכי הדין ששכרו הורי לא הצליחו לבטל את רוע הגזרה. דודי אריה האח של אמי ,שהיה אז עלם צעיר  ונמרץ לא יכול היה לעמוד מנגד ולראות כיצד הקרשים שנועדו לבניית הבית מונחים על המגרש חודשים על גבי חודשים כאבן שאין לה הופכין וכמעט שנרקבים,לייבו החליט להפר את צו המניעה והתחיל בבנייתו של הבית.כשאם המשפחה שהתנגדה לבנייה הבחינה בנעשה פתחה בריצה  כדי לדווח לשלטונות החוק.למזלם של הורי,  דודי אריה היה זריז ממנה הקדים אותה, ובגופו חסם את דרכה וכך מנע את ההלשנה.בסופו של דבר ,הבית קם על אפם וחמתם של מתנגדיו.
את שנות המלחמה הקשות עבר יחד אתנו בסיביר בטייגה.היה מסוג האנשים שידעו לשרוד את תנאי המחסור והסבל .כוחו הפיזי עמד לו לא פעם גם כנגד הגויים האנטישמים . על אף שניחן בעוז רוח ובאומץ לב, אהב  לספר בהתפלאות  גדולה כשעיניו  הכחולות נוצצות מנחת , איך יום אחד כשהזדמן בחברת  קבוצת חיילים רוסיים ליד הר גבוה תלול ומושלג ,ראה ילד גולש ממנו ללא מורא  ובביטחון מעורר השתאות, ואז  שמע את מפקדם של החיילים מצווה לקחת דוגמא מאותו ילד, ולגלוש כמוהו. כשלייבו התקרב אל הגולש הצעיר, גילה לתדהמתו שזה  לא פחות ולא יותר מאשר בן אחותו ובמילים אחרות ,אחי שלום שהיה אז אולי בן שמונה. פניו של דודי קרנו מאושר וחזהו היה נפוח מרוב גאווה.

הדלקת נרות נשמה

הדלקת נרות נשמה

קצרה היריעה מלהכיל את הספורים הרבים והמאלפים שהיו לדודי אריה משנות נדודיו ברחבי ברית המועצות דאז, ושמהם ניתן היה ללמוד על חוכמתו והתושיות הרבות שגילה, ושחילצו אותו לא פעם, מהמצבים הקשים ולפעמים אף מביכים שאליהם נקלע. חבל שלא השכלנו להעלות אותם על הנייר. אגב,השפה הרוסית הייתה שגורה בפיו על אף שלעולם לא למד אותה באופן מסודר.
הגיע לארץ בשנת 49′ עם אשתו ושני ילדיו הקטנים.מייד הבין שעליו לסמוך רק על עשר אצבעותיו .עבד קשה בבניין כדי להתפרנס בכבוד ולהעניק רווחה למשפחתו. היה טייח מעולה ועם השנים התפרסם כמקצוען בשטח זה. בפתח תקווה עיר מגוריו רבים הכירוהו כלוקל פטריוט ,העריכו את אופיו ואת כישוריו המקצועיים .
היה אדם רגיש בעל נפש פיוטית ,אהב שירה ,אהב להימצא בחברתם של צעירים ,ואני תמיד ראיתיו כצעיר שלא נס לחו. וכמו שהתבטא אחייני דניאל הבן של שלום אחי “הדוד אריה זה כמו בשיר “האיש ההוא ” שאותו כתב נתן יונתן ואני מצטטת :”איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות”
ולבסוף אוסיף ואומר שפטירתו הזכירה לי את שם המחזה של אלחנדרו קסונה  “העצים מתים זקופים” כי גם כששכב על ערש דווי האמין שיצא מזה ולחיצת היד החזקה שהעניק לסובבים אותו  יומיים לפני לכתו תעיד על כך יותר מכל.
וכמו שכתוב בקינת דוד על שאול ויהונתן בשמואל ב’ פרק א’:”הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה?”

יהי זכרו ברוך!

הרכוש היהודי בפולין

על פי הכתבה של סבר פלוצקר ב “ידיעות אחרונות “מ 1.04.05 ערב מלחמת העולם השנייה מנתה יהדות פולין כ-3.3 מליון נשים, גברים וילדים. יהודי פולין רובם לא היו עשירים.38% מיהודי פולין עסקו במסחר רובו ככולו מסחר קמעוני זעיר. ועוד
40% התפרנסו ממלאכה זעירה בענפי הטקסטיל וההלבשה. שליש מהיהודים סבלו חרפת רעב. האבטלה בקרבם הייתה כפולה ומכופלת. רק 4% עסקו בחקלאות בלא בעלות על הקרקע. בניגוד לאגדות שהפיצו האנטישמים, יהודי פולין לא שלטו במשק הפולני, הם היו מעוט מדוכא, נטול משאבים וחסר רכוש קבוע. מחקר של הפרופסורים לנדאו וטומאשבסקי קובע חד משמעית:”יהודיים ספורים בלבד נמנו על בעלי ההון הגדול בפולין, כמעט שלא הייתה בפולין אוליגרכיה קפיטליסטית יהודית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היוו היהודים בפולין ציבור עני ומרושש במיוחד, ללא שום תקווה לבלימת המפולת הכלכלית. כשנסתיימה מלחמת העולם, נכפה על פולין משטר קומוניסטי . MPj01490560000[1]רוב הרכוש הפרטי וחלקים מהקרקע החקלאית הולאמו בצווים מיוחדים ועברו לבעלות המדינה. כששבק המשטר הקומוניסטי בפולין בשלהי 1989 ופולין הפכה למדינה דמוקרטית וליברלית נושא הרכוש המולאם לא טופל במשך למעלה מעשור. עד שבתחילת 2001 קיבל הפרלמנט הפולני חוק מיוחד לתשלום פיצויי הלאמה. החוק הגביל את סכום הפיצוי למחצית מהשווי המשוערך של הנכסים המולאמים, צמצם את הזכאות לפיצויים למי שהיו אזרחי פולין עד 1999 . והורה לבצע את התשלום באמצעות איגרות חוב ממשלתיות מיוחדות.נשיא פולין אלכסנדר קוואשניבסקי, סירב לחתום על החוק בטענה שהוא יקר מדי למשלם המיסים ושהוא מפלה לרעה את היהודים שעזבו את פולין לאחר המלחמה ואבדו את האזרחות הפולנית. עם זאת קוואשניבסקי חתם על צו שהשיב את הרכוש הקהילתי היהודי. (בתי כנסת, מקוואות, בתי קברות, בתי מדרש) לבעלות יהודית. לנפגעי ההלאמה באשר הם המליץ קוואשנייבסקי לבקש סעד ממערכת המשפט הפולנית. המלצתו נתקבלה. עד כה הוגשו לבית המשפט בפולין כ- 56 אלף תביעות להשבת רכוש מולאם. ולתשלום פיצויים בשווי כולל של כ- 12 מיליארד דולר. עוד לפחות כמספר זה של תביעות אזרחיות מצויות בשלבי הכנה להגשה. כמה מאות תביעות הגיעו גם מישראל.
בתי המשפט הפולניים המסתמכים על פסיקה אירופאית נענים בחיוב לתביעות אלו. השופטים מבטלים בסיטונות את התוקף החוקי של צווי ההלאמה ומטילים על קופת המדינה או העירייה לשלם פיצויים נדיבים ואף להשיב את הרכוש לבעליו הקודמים. אך למרות למרות הפסיקה ,האכיפה בשטח של הוראות בתי המשפט נעשית בעצלתיים נתקלת בקשיים מנהלתיים וחברתיים מרובים. בעיר וורשה קיבלו כ-2000 אנשים ועסקים בחזרה את זכויות הקניין שלהם בנדל”ן ,כולל ארמנות,מבני ציבור בתי שגרירויות ועוד, בשווי 800 מליון דולר, כמה כסף שולם בפועל? מעט.
השיטפון של התביעות המקומיות והזרות והלחצים של האיחוד האירופי הניעו לבסוף את ממשלת פולין לפרסם בפברואר השנה הצעת חוק “פיצויי הלאמה” מתוקן, כפי שפורסם לראשונה ב “ידיעות אחרונות”. על פי החוק החדש , שהדיון עליו נפתח בפרלמנט בזמן האחרון, יהיו זכאים לפיצויים כל מי שרכושם הולאם או הוחרם על ידי המשטר הקומוניסטי, תהיה אזרחותם אשר תהיה. במונח “רכוש” נכללו מקרקעין, מבנים ,מחסנים,בתי מרקחת, כלי תחבורה ימיים,חוות חקלאיות וכן חפצים יקרי ערך ויצירות אמנות.
הפיצויים ישולמו לפי שווי של הנכסים המולאמים בעת ההלאמה, כלומר בשנים 1946-1950, כשהוא משוערך למחירים של היום, השווי יקבע על ידי שמאים מקצועיים. תשלום הפיצויים יהיה במזומן, במשך ארבע שנים החל מ-2008 . את התביעות לפיצויים יוכלו להגיש במשך שנה אחת מכניסת החוק לתוקפו, גם היורשים החוקיים של בעלי הקניין שהולאם. אך יוטל עליהם מס ירושה פולני. החוק לא יחול על פי ההצעה על המקרקעין בווארשה ועל שטחי פולין שסופחו אחרי המלחמה לברית המועצות.
מה היה השווי הכלכלי של הנכסים שהולאמו והעומדים בתנאי החוק החדש? קשה לבצע את החישוב, המתבסס על הערך הכלכלי של הנכסים הפרטיים אחרי המלחמה, ולא לפניה. משרד האוצר הפולני בהסתמך על מודלים שונים, סבור שהשווי של הרכוש הפרטי לכל סוגיו שהולאם על ידי המשטר הקומוניסטי אינו עולה על 60 מיליארד זלוטי שהם כ18 מיליארד דולר ועם הנדל”ן של ורשה מגיע הסכום ל24 מיליארד. כמה מזה רכוש יהודי בר-ירושה. כ- 3 מיליארד דולר. כמה מיוצאי פולין בישראל מסוגלים להוכיח את זכאותם לירושה? חמישית עד רבע. כמה כסף מצפה להם אם וכאשר כל תביעותיהם יאושרו במסגרת החוק הפולני החדש? אולי 120 מיליון דולר. 30 מיליון דולר לשנה מ2008 עד 2012 . הרבה פחות מטעות סטטיסטית חודשית זניחה במאזן התשלומים של ישראל. אזרח ישראלי יוצא פולין (כמוני) שירצה להיעזר בחוק החדש ולתבוע פיצויי הלאמה מהממשל בוורשה מוזמן לעשות זאת, זה עניינו הפרטי.MPj01784920000[1]
גזבר הסוכנות היהודית חיים צ’סלר, הממונה מטעם איל”ר (אירגון יהודי להשבת רכוש) על השבת הרכוש היהודי בפולין, נפגש היום יחד עם שר החוץ שמעון פרס ושגריר ישראל בפולין שבח וייס עם יו”ר ה”סיים” (הפרלמנט הפולני) מר פוושינסקי, ודן עמו בעניין השבת הרכוש היהודי בפולין. צ’סלר ביקש מיו”ר הפרלמנט הפולני לדחות לפחות בשנה נוספת את המועד האחרון להגשת תביעות בעניין רכוש יהודי קהילתי.יו”ר הפרלמנט הביע תמיכתו בבקשה אך ציין שיש לדון בכך בפרלמנט הבא, הצפוי להיבחר בעוד כחודש. גזבר הסוכנות היהודית העלה גם את נושא השבת הרכוש היהודי הפרטי, ובעיקר את הבעיה, שעל פי החוק הפולני רק מי שהיה אזרח פולין בחודש מאי 1999 זכאי להגיש תביעה להשבת רכושו, דבר הפוגע בעיקר ביהודים ובניצולי השואה. כדוגמא לעניין זה ציין צ’סלר כי גם הוא וגם המשנה לראש הממשלה שמעון פרס והשגריר שבח וייס, הם ממשפחות של יוצאי פולין שלא היו אזרחי פולין במאי 1999 .

התביעה הייצוגית נגד הבנקים השוויצריים :

התביעה הייצוגית נגד הבנקים השוויצריים הושמעה בפני השופט האמריקאי היהודי אדוארד קורמן בבית המשפט המחוזי של מנהטן. לפני מספר שנים אושר סכום של בליון ומאתיים מליון דולר ומסכום זה יחולקו לזכאים בליון דולר. הכסף כבר חולק בחלקו הגדול, אלה מבין האנשים שלא היו להם מסמכים המעידים על תביעתם קבלו או יקבלו סכומים של כ5000 דולר. עלי לציין שלפני כשש שנים ניתן היה למלא טפסים הקשורים לרכוש שנגזל מיהודי פולין ועבודות כפייה.

שאלות בקשר לרכוש היהודי בפולין ,בגרמניה, הבנקים השוויצריים ועובדי כפייה ניתן להפנות אל :

1) פרופ’ בן ציון אליאש טל’ : 7521404-03.
עלי לציין שכדאי לפנות לפרופ’ אליאש, הוא ישמח לענות על כל שאלה. הוא חושב שלא כדאי להוציא כספים על עורכי דין כיון שניתן למלא הטפסים שידרשו והמתקשים יוכלו לפנות אליו.
2) עורך דין אדוארד(עזרא) קליין ועורך הדין מל אורבך מניו יורק.
Klein&Solomon,LLP ,275 Madison ave ,N.Y N.Y 100/6 ,Fax 661-6606 ,Tel (212) 661-9400
דואר אלקטרוני: EKLEIN@KLEINSOLOMON.COM אתר באינטרנט: WWW.HOLOCAUSTRESTITUTION.COM

מכתבה של יהודיה מניו יורק לסגן הנשיא אל גור בקשר לרכוש היהודי בפולין :

היהודייה לאה אברון מניו יורק שלחה בתחילת ינואר 2000 לסגן הנשיא אל גור מכתב ובו היא מתרעמת על החוק הפולני הדן בהחזרת הרכוש היהודי. בין השאר כותבת לאה שזה מזעזע שהדור החדש של הפולנים ייהנה מהרעיון שיוכל לרשת את כל נכסי הדלי ניידי של היהודים, כשהדור הקודם אחראי לרציחתם של מיליונים. הרשויות המוסמכות של פולין יודעות יפה שהטראומה של השואה הבריחה את יהודי פולין מארץ זו. במקום לתת עדיפות למתן פיצויים לניצולי השואה שנכסיהם נגזלו על ידי הנאצים ב1939 והולאמו על ידי הקומוניסטים בשנת 1944 , הפרלמנט הפולני לא החיל את חוק הפיצויים גם עליהם.
קשה עם כך שלא להגיע למסקנה שלצערנו פולין ממשיכה להיות אנטישמית. כפועל יוצא, בקשתי עזרה מסנטור שומר אשר יחד עם סנטור קנדי כתבו לפרלמנט הפולני. אני לא מבינה כותבת אברון מדוע ההנהלה הנוכחית שכל כך רגישה לזכויות האדם ולניצולי השואה ושנהנתה מתמיכתה של רוב רובה של הקהילה היהודית בקולות בקלפי ובכסף לא מפעילה לחץ רציני על ממשלת פולין בנושא קריטי זה. וממשיכה לאה אברון, ידועים לי התחייבויותיך כסגן נשיא והעיסוק במסע הבחירות גוזלים ממך את רוב הזמן, אולם עדיין אני מקווה שאתה תהיה מעורב אישית בעוול הנורא הזה שמחכה לתקון מזה עשור שנים, מאז שנוסד השלטון הדמוקרטי בפולין. בהוקרה: לאה אברון.MPj02556470000[1]

מכתב תשובה שהתקבל מחבר הקונגרס ריק לציו

ריק לציו כותב שמתקיים משא ומתן מעל שנה בין האירגון היהודי העולמי להחזרת רכוש לבין הקהילה היהודית בפולין להקמת קרן שתעזור באיסוף התביעות. יש להניח שזה לא הסתיים לפני 2002 . בנוסף לכך, הועדה להחזרת רכוש דורשת תיקון לחוק של הפרלמנט הפולני שקובע שמי שתובע את רכושו ממשלת פולין חייב להיות אזרח אותה מדינה ושגר בה לפחות 5 שנים לפני הגשת התביעה. הפקידים הפולנים הבטיחו לפקידי ארה”ב לתקן את החוק המפלה. לציו מדגיש במכתבו שהוא רגיש לדאגותיה ויעשה ככול יכולתו כדי לעודד את ממשלת פולין לחוקק חקיקה לא מפלה בנושא החזר הרכוש.

תרשומת מפגישה עם שגריר פולין בישראל מ4 ביולי 2012 בנושא הפיצוי על הרכוש היהודי לחץ כאן.

הודעה מהארגון העולמי להשבת הרכוש היהודי

בתחילת אוגוסט 2019 ניצולי שואה ממוצא פולני, ובני משפחותיהם קיבלו מופע תמיכה מרכזי מהסנאט של ארצות הברית. שמונים ושמונה סנאטורים חתמו על מכתב דו-מפלסי בו דחקו במזכיר המדינה מייק פומפאו “לפעול באומץ ובדחיפות” כדי לעודד את פולין לפתור את סוגיית השבת הרכוש הפרטי.

ב- 1 באוגוסט הודיעה הרכבת הלאומית ההולנדית – Nederlandse Spoorwegen (NS) על הליך הגשת בקשה לתכנית לפיצוי קורבנות השואה ההולנדים, או בן / בת זוגם או ילדיהם שנותרו בחיים, על תפקידה של NS בגירוש היהודים למחנות המוות הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה.

WJRO הכיר בהכרזה כצעד חשוב. במקביל, WJRO האיץ במסילת הרכבת לקבל את המלצת הוועדה המייעצת העצמאית של NS לפנות לאלה שלא נכללו בתוכנית הפיצויים, כולל יותר ממאה אלף איש שנספו.

אנא קרא על הסיפורים החשובים האלה בעלון שלנו.

גדעון טיילור
יו”ר תפעול
הארגון העולמי להשבת היהודים (WJRO)

 

קישורים למוזיאונים ולאתרים בנושאי התפוצה

kishurim  kishurimpurmshpil

קישורים למוזיאונים ולאתרים בנושאי התפוצה

1) בית התפוצות- http://www.bh.org.il עוסק בהיסטוריה של העם היהודי מאז הגירוש מארצו.
2) דף על קרסנוברוד-http://www1.yadvashem.org/education/ghettos/Krasnobrod/htm
3) יד ושם –http://www.yad-vashem.org.il מוזיאון המנציח את התקופה הקשה של השואה.

דגלי מדינות אירופה

דגלי מדינות אירופה

4) מוזיאון השואה בוושינגטון – http://www.ushmm.org המוזיאון נמצא בוושינגטון ארה”ב.
5) מוזיאונים להנצחת השואה בעולם- http://www.science.co.il רשימת מוזיאונים.
6) בית לוחמי הגטאות – http://www.gfh.org.il מוזיאון השואה על שם יצחק קצנלסון.
7) אתר הארכיון היהודי המרכזי בירושלים – http://sites.huji.ac.il
8) מוזיאון מרכזי חולון – www.tel-aviv.gov.il/hebrew/culture/museums
9) מוזיאון אושביץ-בירקנאו- http://www.aushwitz.org.pl/ht
10) מאגר שמות של קורבנות השואה- http://names.yadvashem.org/wps
11) מרכז המידע לניצולי השואה – http://www.meidashoa.co.il
12) מרכז שמעון ויזנטל- http://www.wiesenthal.com
13) קרן השואה של סטיבן ספילברג- http://www.vhf.org .kishurimobelisk
14) זיכרון ומידע –http://www.remember.org .
15) מקור מידע ולמידה על השואה- http://library.thinkquest.org
16) השבת רכוש יהודי – http://www.mof.gov.il
17) אתר מנוע חיפוש-http://www.google.co.il . אתר מנוע חיפוש מצוין.
18) אתר של בילגוראיי www.bil-is.com .היסטוריה ועידכונים לחברי הארגון ולמעוניינים.
לתוכן העניינים לחץ כאן
19) אתר שהקימו יוצאי קרסנוברוד בארה”ב ושמו:

remember jewish krasnobrod-genealogy group. לאתר שהקימו יוצאי קרסנוברוד בארה”ב לחץ כאןhttp://chelm.freeyellow.com/krasnobrod.html

 

20) המלאך המושיע מאושוויץ. הלמוט קלייניקה הגרמני מאושוויץ שהציל יהודים