ישראל קופפר לבית לפלר ז”ל יליד קרסנוברוד והקרב על תל מוטילה (גבעת קלע)

ישראל קופפר לבית לפלר ז”ל
ישראל קופפר תמונה

 אות הזיכרון לחללי צהל אות הזיכרון לחללי צהל לזכרו של ישראל קופפר שנפל בקרב על תל מוטילה

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה שהתקיים בד’ אייר תש”פ ה28.4.2020 שלחה רחל גבע פדן את תמונת אות הזיכרון לחללי צה”ל לזכרו של ישראל קופפר לבית לפלר יליד קרסנוברוד ואחיה של סבתה מצד אמה. שנפל בקרב על תל מוטילה סמוך למושב אלמגור היום, בל’ ניסן תש”א 6.5.1951 והוא בן 25 יהי זכרו ברוך! רחל ציינה שהקרב היה עקוב מדם ,שדה קטל לחיילי גדוד 13 של גולני. בקרב זה נהרגו 41 חיילים ועשרות פצועים. על תולדות חייו ואישיותו של ישראל כתבה רחל את הדברים הבאים:
שמי רחל פדן. ישראל קופפר ז”ל היה אחיה הצעיר של סבתי,אסתר לוין (לבית קופפר לפלר).
ישראל נולד בי”ט בסיון תרפ”ו ה01.06.1926 בעיירה קרסנוברוד לרחל לבית לפלר ולאברהם קופפר, והיה הצעיר מבין חמשת ילדיהם. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ,סמוך למועד בר המצווה של ישראל ,נמלטו ישראל ומשפחתו מזרחה לכיוון אוקראינה.
אחיו שמעון, העתיק את מקום מגוריו לוורשה והקים שם משפחה ובמהלך המלחמה נעלמו עקבותיהם. אחיו סנדר שהיה קצת יותר צעיר ממנו  וכן גם אחרים מבני משפחתו המורחבת, נרצחו בידי הנאצים.
ישראל ומשפחתו הגרעינית שנותרה ,נדדה בתוככי ברית המועצות וסבלו שם מתנאים קשים של קור ורעב כבד. פלישת הגרמנים לברית המועצות במבצע ברברוסה ,גרמה לגיוס המוני של צעירים מה שהביא את אחותו אסתר(סבתי ז”ל)  להסתירו בעליית הגג.
לאחר המלחמה שהתה המשפחה במחנה העקורים מינכנברג  שבגרמניה ליד העיר קסל. בשנת  1946, בהיוודע הפוגרום הידוע לשמצה בקלצה שבפולין החליטה המשפחה לעלות לישראל. במאי 1949 הגיע ישראל ומשפחתו לחיפה באנייה “עצמאות”. שהו במחנה העולים “שער עליה” שבחיפה ,משם לבית עולים באחוזה ובהמשך לדירת שיכון בקרית ים ג’.
ישראל השתלב בעבודה לאחר שהוכשר כטרקטוריסט והועסק ביישור חולות הקריה. כעבור שנה גויס ל”גולני”. אמי ז”ל ,חנה ברגר לוין ,נהגה לספר לי שישראל היה בחור שקט מאוד, רגוע ונעים הליכות. בכל עת שבא הביתה לחופשה לא שכח להביא לאחייניותיו  הקטנות וופלים ודברי מתיקה. תכנן לאחר השחרור מהצבא להינשא לחברתו. מאחר וחי יחד עם אימו והיה גם המפרנס היחיד הוקדם מועד שחרורו מהצבא.
ימים ספורים לפני מועד השחרור השתתף ישראל בקרב על תל-מוטילה היא גבעת קלע שהיום נמצא שם המושב אלמגור הצופה על הכנרת ,התחולל קרב עקוב מדם נגד הצבא הסורי. הקרב בן חמשת הימים (מה2.5.1951 ועד 6.5.1951 ) גבה חייהם של 41 חיילי גדוד 13 של “גולני”, ישראל נפל ביום האחרון של הקרב ל’ ניסן תשי”א ה6.5.1951 ,והוא בן 25. האם רחל ,ששכלה שניים מבניה במלחמת העולם השנייה  נפטרה משברון לב. כחמישה חודשים לאחר נפילתו של ישראל ,בתאריך 10.10.1951
נולד אחיינו הצעיר של ישראל קופפר ז”ל ושמו בישראל יצחק ישראל לוין שיבדל לחיים ארוכים שהוא גם דודי.

הקרב על תל מוטילה


אנדרטת הקרב באלמגור אנדרטה לזכר 41 חיילי צה”ל שנהרגו בקרב על תל מוטילה . האנדרטה שוכנת במושב אלמגור.
נבנתה ב1997 בתכנונו של האדריכל יהודה יהב.

תל אל -מוטילה נמצא מצפון מזרח לכנרת באזור בו נמצא המושב אלמגור הצופה אל מול נופי הגולן.
מלחמת העצמאות הסתיימה ב20.07.1949 עם החתימה על הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לשכנותיה באי רודוס מכאן שמם הסכמי רודוס.
בהסכמי הנשק נקבעו שטחים מפורזים בגבול שבהם אסורה פעילות צבאית.
הקרב על תל מוטילה התפתח מתוך אחת מתקריות הלחימה השכיחות על הזכות להשתמש בשטחים המפורזים ממזרח לירדן ולכנרת .
בראשית חדש מאי 1951 נכנסו חיילים סורים בלבוש אזרחי אל השטח המפורז באזור כורזים שהוא שטח בריבונות ישראלית והשתלטו על שלוש גבעות אשר חלשו על הכביש מטבריה צפונה. על אחת הגבעות עומדת היום האנדרטה לזכר הנופלים בקרבות תל מוטילה באלמגור.
התפתח במקום קרב קשה בין הסורים ליחידה מגדוד מילואים 34 וכוחות גדוד 13 של חטיבת גולני בפקודו של רחבעם זאבי.
חלק גדול מהלוחמים לא דברו עברית וגם מקוצר זמן לא קבלו הכשרה צבאית מספקת, בנוסף סבלו רוב לוחמי גולני מהרעלת מזון קשה שפגעה ביכולתם להילחם. לאחר יום הקרבות ביקש המח”ט מאיר עמית סיוע אווירי אך זה לא אושר בשל שיקולים מדיניים . לאחר 5 ימי לחימה מה2 במאי עד 6 במאי הסתיים הקרב לאחר שמטוסי חיל האוויר שהתאמנו באזור קבלו פקודה מאלוף פקוד הצפון יוסף אבידר לבצע צלילות “יבשות”
לעבר מוצב הדמות. בשלב מסוים  אחד הטייסים פתח באש וצרורות המקלע שפגעו במוצב הפיקוד הסורי הניסו את החיילים הסורים ממוצב הדמות. כך הגיעו לידי סיום חמישה ימי קרב שגבו מחיר דמים של 41 חיילים הרוגים ו70 פצועים . המג”ד סא”ל רחבעם זאבי ,המח”ט מאיר עמית וכל הקצונה הבכירה ישבו בחפ”ק (חדר פקוד קדמי) בוילה מלצ’ט דרומית לכנרת במקום בטוח,  הרחק משדה הקרב וכך ניהלו את הלחימה. על הקרב בשטח פיקדו מפקדי מחלקות ,מפקדי פלוגות וסמלים .סלעי שהיה מפקד הפלוגה שנלחמה העיד שפצועים גוועו מחוסר רופא. המג”ד זאבי הצטיין בהשמעת מילות עידוד בקשר, באיחולי הצלחה ובהבטחת תגבורת שבוששה להגיע. תל מוטילה היה הקרב הקטלני ביותר של צה”ל בין המלחמות ,קטלני יותר מקלקיליה 1956 ,כראמה 1968,וליטני 1978 והיקר ביותר מאז מלחמת תש”ח. הרוגיו היו ברובם עולים חדשים ארבעה חודשים לאחר גיוסם לצה”ל. במותם הביכו את השלטונות .בטקסי יום הזיכרון לחללי צה”ל ספדו לנופלי המלחמה שהסתיימה רק לפני שנתיים אלוף פקוד הצפון יוסף אבידר מפקדם הנעלם של לוחמי תל מוטילה ציין גם את גבורת חיילנו שנהרגו שם. רחבעם זאבי (גנדי) אפילו זכה לצל”ש הרמטכ”ל ואחר כך קודם כקצין מטה עד שהתמנה לאלוף פיקוד מרכז. כבר בימים הראשונים לאחר הקרב החלה לפעול מערכת של טיוח ושכתוב כדי להעלים את העובדות מהציבור בישראל. האחראי לסילוף האמת היה הרמטכ”ל יגאל ידין עצמו. נוצר מיתוס כזב שקרי שהאשים במחדלים את החיילים שחלק גדול מהם היו עולים חדשים תוך חיפוי בוטה על המפקדים הבכירים. במסגרת זו נקברו החללים בחשאי וכפי שציינה רחל קרובת המשפחה ואני מצטטת” הם נפלו  סמוך ליום העצמאות ועל מנת שלא לקלקל את מצב הרוח הלאומי נקברו בחשאי בלא נוכחות המשפחות,שקיבלו את הבשורה המרה רק לאחר החג” . 

מכתב מהמחלקה להנצחת החייל לאימו של ישראל קופפר רחל.


מסמך של יליד קרסנוברוד ישראל קופפר לבית לפלר

ישראל קופפר היה ניצול שואה שמסר את נפשו למען המשך קיומה של מדינת ישראל . יהי זכרו ברוך!!



 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *