נוף כפרי

פרטיזנים

יהודי קרסנוברוד היו אנשים פשוטים שמשאת נפשם הייתה להביא לחם לפי הטף וספר לרוות את צימאון הנפש לדבר השם. כמו בכל קהילה כך גם בין אנשי העיירה היו כאלה שהתבלטו במיוחד בכישוריהם היצירתיים בחוש ההומור, בטוב ליבם ובחכמתם. אני מבקשת להתמקד בדמויות שחיו עשרות שנים לפני מלחמת העולם השנייה ושהתברכו בתכונות אלה ואולי אף יותר מזה. 

אברהם שנור

אברהם שנור היה איש חכם ,ישר והגון. סנדלר היה במקצועו. מקצוע זה לא עבר אליו בירושה אלא אותו למד מאחרים אף עלה במומחיותו עליהם. אברהם אמץ לעצמו שני עקרונות הראויים לציון: א) עיסוק במקצוע כערך חשוב. והעמדת העבודה בראש סולם העדיפויות. ב) גישה ריאליסטית לחיים. חייב אדם לדאוג לענייניו הגשמיים לפני שהוא מתפנה לעסקי רוח. כיון שאם אין קמח אין תורה. את רוב שעות הפנאי היה מבלה בבית המדרש. מסתופף בצל לומדי תורה ותלמידי חכמים ושותה בצמא את דבריהם. חינך את ילדיו ברוח העקרונות שבהם דגל, דאג שילדיו יהיו בעלי מקצוע. את בתו השיא לכובען בשם געציל ארליך שהיה בחור ישר דרך מחסידי בעלז. ממנו רווה נחת כיון שהאיש הגשים הלכה למעשה את דרך חייו. ביום עבד חתנו בבית המלאכה שהיו בו שלוש מכונות תפירה שפעלו במלוא הקיטור ובערבים בשעות הפנאי היה מתפנה ללמוד תורה בבית המדרש. יורשה לי לשבח את אברהם שנור ואת אשתו אלקע זכרונם לברכה ולהעלות על נס את יחסם הנדיב לאבי . אבי חיים לייב זכרונו לברכה נולד בזמושץ וכשהתייתם מהוריו בגיל 7 הגיע לקרסנוברוד והוא חסר כל. חפש בית חם שיוכל לחסות בצילו. לאחר ימים ארוכים של רעב ומחסור נמצא לו פתרון בביתם של אברהם ואשתו. אבי עבד בביתם כשוליה של סנדלר משך 10 שנים ,עד גיל 18 בערך. אברהם שנור שמש לאבי לא רק מורה שממנו למד את סודות המקצוע, אלא גם מחנך ,מדריך ומורה נבוכים בחייו כאיש צעיר שכל עתידו לפניו. אלקע אשתו של אברהם טפלה בקנאות הראויה לציון באספקת מצרכי מזון עבור משפחתה. אבי ציין בפנינו לא פעם שבביתם של שנור קבל אוכל לשובע אחרי חדשים רבים של חרפת רעב שהייתה מנת חלקו. לשמחתו בבית זה לא ידע מחסור האוכל היה מזין הוגש בזמן ובכמות מספקת. יש לציין שבאותם ימים היה לא מעט עוני ועליבות אצל משפחות רבות שידם לא הייתה משגת לקניית חלות לשבת. לאחר 10 שנים בבית משפחת שנור היו לאבי סכומי כסף נכבדים שבאו לו הן מעבודתו והן מרווחי תכניות חסכון שהיו ברשותו הודות לעצתם הנבונה של אברהם ואשתו אלקע. אברהם גם יעץ לאבי לעזוב את ביתו ולהקים בית מלאכה משלו. אברהם קבע חד משמעית שאבי חייב לעמוד ברשות עצמו ולבנות לו קן משלו. על אף ניגוד האינטרסים שם אברהם את ערך ההגינות כנר לרגליו. אברהם שנור הקרין מחכמתו ומניסיונו על הסובבים אותו. הוא היה מבחינת נאה דורש ונאה מקיים . יהי זכרו ברוך!