נוף כפרי
יהודי קרסנוברוד היו אנשים פשוטים שמשאת נפשם הייתה להביא לחם לפי הטף וספר לרוות את צימאון הנפש לדבר השם. כמו בכל קהילה כך גם בין אנשי העיירה היו כאלה שהתבלטו במיוחד בכישוריהם היצירתיים בחוש ההומור, בטוב ליבם ובחכמתם. אני מבקשת להתמקד בדמויות שחיו עשרות שנים לפני מלחמת העולם השנייה ושהתברכו בתכונות אלה ואולי אף יותר מזה.
חנוך אונציג הי”ד
וכי מי לא הכיר את בקרסנוברוד את הניך ובניו? אמנם לא מעשירי העיירה נמנה,אך עינו לא
פרטיזנים
הייתה צרה ברכושם של אחרים, ונתקיים בו הפסוק מיהו עשיר השמח בחלקו! תענוגו הגדולביותר היה לחמוק בערב שבת מן העיירה ולהגיע לחצרו של הרבי מגור כדי לשמוע דברי תורה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה והעיירה הייתה כולה למאכולת אש, עמד עדיין ביתו של הניך על תלו לשמחתו ולשמחת משפחתו, שמח שנותרה לו קורת גג. אך שמחה זו לא ארכה זמן רב, כיוון שנפל קורבן כמו רבים אחרים למלכודת שטמנו לו הנאצים י”ש. כשנסוג הצבא הרוסי ועזב את קרסנוברוד לרבה רוסקה, הלך גם הניך לשם, אולם ליד הגבול נתקף געגועים עזים למשפחתו, שינה כיוון וחזר הביתה שבור ורצוץ. גורלו היה כגורלם של שאר בני קרסנוברוד שלא עזבו משיקולים אלה ואחרים את עיירתם.
יהי זכרו ברוך!
שלום למי שכתב את המילים על חנוך אונציג. אני ישראל נצר למשפחת אונציג שחייתה בקרסוברוד. אני נכדו של הרב אוניציג אהרון .
משפחתנו היתה קרובה מאד לבנו של חנוך קראו לו טוביה.
נשמח מאד אם משהו מהמשפחה של חנוך אונציג ( מדובר כעל נכדים או נינים) שמכירים את ההסטוריה של המשפחה להתקשר איתנו.