דין וחשבון מהאזכרה הראשונה לקדושי קרסנוברוד שהתקיימה בביהכ”ס נצח ישראל בחיפה ביום ט”ו חשון תש”י 6.11.1949
טקס האזכרה במאידנק
את אספת האזכרה פתח הח’ אפרים לוכפלד ובראשית דבריו הציע לכבד את זכר הקדושים בעמידת דום במשך שתי דקות,לאחר מכן נבחר הח’ לוכפלד,יו”ר האספה והח’ מרדכי רפופורט, מזכיר.
ראשון המספידים היה הח’ משה פישל. הוא סיפר על כל התלאות שמצאו את עדת קרסנוברוד,תחת שלטונם האכזרי של הנאצים. כעד ראייה תאר את האקציות. הראשונה היתה בחג השבועות שנת תש”ב -1942 .בזמן האקציה נהרגו בין השאר אנשי ה”יודנראט”,שלא רצו לשתף פעולה ולהסגיר את אחיהם. רבים הועברו לבלזץ . האקציה השנייה הייתה בחודש אב תש”ב אז העלו הנאצים באש בתים על יושביהם ונשרפו חיים כחמישים איש. האקציה השלישית והאחרונה הייתה בט”ו בחשון תש”ג 26.10.42
ידם של הנאצים הייתה בחיים ובמתים כאחד.המצבות בבית העלמין נעקרו ממקומן ושמשו לסלילת כביש. הקברים נחרשו ונזרעו. לא נשאר סימן לקרסנוברוד ולמתיה.
אל מלא רחמים
אחריו הח’ אונציג נתן שעור בפרק משניות , עמד על הערך בלימוד לעילוי נשמתם של הקדושים, בפרט לאלה שלא זכו לקבר ישראל. הוא סיים את השיעור באמירת קדיש.
אח”כ הספיד את הקדושים ר’ יצחק מאיר גורטלר. הוא בסס את הספדו על הפסוק מפרשת וישלח (בראשית לז), בו אמרו בני יעקב לאביהם: “הכזונה יעשו את אחותנו”,והסביר שבני יעקב לא רצו להפקיר את אחותם ותבעו את עלבון כבודה. אם אנו רוצים לתבוע את עלבון כבוד קדושינו ,זאת נוכל לממש רק בארץ אבותינו החופשית, ושוב הביא ראיה מן הפסוק בבראשית ל”ה כאשר השם אמר ליעקב :”קום עלה בית אל ואל תשב בשכם”. שכם לא נחשבה אז כעיר ישראלית, מכאן נתן להסיק שעל כל ישראל, בניו של יעקב אבינו לעלות ולחיות בארץ ולבנותה. ואם כולנו נשב בארץ ונעסוק בבניינה או אז נוכל לתבוע את עלבון כבוד עמנו וקדושינו.
החבר יואל הנדלסמן קרא כתובים בחרוזים לזכר הקדושים.
לבסוף העלה הח’ אפרים לוכפלד זיכרונות מן העיירה .ספר על קדושים וטהורים שמסרו את נפשם על קידוש השם ולא רצו לעמוד על דם אחיהם. הם , יוסף גולדשטיין ופישל שלגל שנהרגו על ידי הנאצים באקציה הראשונה. הוא הציע לקיים מדי שנה בשנה אספות אזכרה ביום האקציה האחרונה הוא יום ט”ו לחודש חשוון. הצעתו התקבלה פה אחד.
אזכרה ליהודי פולין
בתפילת “אל מלא רחמים” על ידי הח’ אליעזר לרנר נסתיימה האזכרה. לאחר מכן נגשו נגשו החברים לחלק המעשי של הטקס. הוצע על ידי החבר לוכפלד לבחור ועד. המועמדים היו דלהלן:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לאחר שאושרו המועמדים הציע הח’ לוכפלד להקים קופת גמילות חסדים,שתהווה המשך לקופת הגמ”ח שהיתה קיימת בעיירת קרסנוברוד. המטרה להושיט עזרה לכל נזקק מיוצאי העיירה החיים בארץ. הוא הציע שהנאספים יתרמו בעין יפה ולאלתר כדי שהרעיון ירקום עור וגידים. ההסכמה היתה פה אחד, והאנשים תרמו כל אדם כפי יכולתו.
נרות נשמה לזכר הנרצחים
באיחולים חמים ובקריאה לאחדות ולשמירה על קשר הדוק בין שארית הפליטה של העיירה נעל הח’ לוכפלד את טקס האזכרה הראשונה של קדושי קרסנוברוד.