רשמי מסע לפולין של אילנה פולק ואחיה אפרים פינסקי -יוני 2010

אילנה ואחיה אפרים(אפי) רצו שגם האימא מילה תצטרף,אולם היא לא הייתה מוכנה לשמוע על טיול מעין זה בגלל האנטישמיות שראתה ביהודים את הגורם לכל החולות הרעות שהתרחשו באולם הימים,ימי מלחמת העולם השנייה,ושלולא האנטישמיות הבלתי מתפשרת ואכולת שנאת החינם ,שהפגינו הגויים אזרחי ארץ זו יכלו להינצל רבים מיהודיה. עדיין ,גם בימנו אלה,אחרי כל מה שקרה לעם היהודי, ישנם לא מעט סיפורים על אנטישמיות. יתירה מזו ,לניצולי השואה זהו טיול לגמרי לא פשוט שלא להגיד טראומטי, לבקר בפולין שבה רבים מבני משפחותיהם וקרוביהם קבורים מתחת לאדמת ארץ זו. אילנה ואחיה אפי הבינו לנפשה הנסערת של אימם ,מילה, השלימו עם העובדה שהיא לא תיסע, ורק בקשו לקבל פרטים על עיירת הולדתה, שלשם היו מועדות פניהם. הם חזרו והסבירו לה שזה לא יהיה טיול רגיל עבורם,הטיול יוסיף נדבך של ידע והבנה לשורשי המשפחה, וכי אין תחליף למראה עיניים ולחוויות שיספגו מהביקור. לנוכח טיעונים כבדי משקל אלה הסכימה האם לשתף פעולה ולמסור פרטים על עיירת הולדתה קרסנוברוד. מילה התרגשה מאוד כאשר שמעה את שני ילדיה מדווחים מקרסנוברוד ומספרים לה שהם נמצאים ברחוב שביינטגו רוחה שבו עמד פעם ביתה .מילה החלה לשאול אם ניתן לראות משם את ההר, את היער וגם את הנחל כדי לוודא, שאכן ילדיה הגיעו לרחוב הנכון, כששמעה שזהו הנוף ,הביעה את שביעות רצונה.

מגן דוד

לאחר השיחה עם האם החליטו אילנה ואפי להיכנס לאותו יער שהשתרע על שטח עצום והפך במרוצת השנים לשמורת טבע ובאותה עונה של השנה היה כולו ירוק והדיף ריח ניחוח. הם המשיכו למעבה היער ושם נתקלו בכנסיה קטנה קפלה, שאליה מגיעים להתבודדות. ניתן היה גם ברחוב שביינטגו רוחה להבחין,בשלט שעליו רשום שמו של הרחוב וגם בשלט נוסף,המורה את הדרך לקפלה. ברחוב שביינטגה רוחה עצמו, מצויים הרבה בתי נופש עשויים מעץ חד ודו קומתיים. ליד כיכר העיירה מעברו השני ישנו אגם וגשרון שמעליו רואים את כל בתי הנופש בצבעי צהוב וכחול. יש גם בתי מלון ומסעדות. קיים גם בניין העירייה ועליו השלט “גמינה קרסנוברוד”. ברחוב הראשי קרוב לבית העירייה נמצאת מפה שמצביעה על המקומות הראויים ביקור, כמו: האגם ,היער ועוד. עד כאן רשמי הביקור .

 סיפורה של רחל צוברי -לוי (בתו של לפלר סנדר ז”ל)  כמלווה של

טיול שרשים  של בית הספר של בתה:            

כמובן שעשינו את כל הביקורים הרגילים שעושים לבני הנוער. מחנות הריכוז אושוויץ ,מיידנק וכו’.בוקר אחד יצאנו לדרך ולאחר נסיעה ממושכת שאלתי את המדריך לאן נוסעים והוא ענה בשלוות נפש ,לקרסנוברוד. מסתבר שהוא זכר שספרתי לו כי אבי משם והוא החליט לקחת אותי יחד עם כל האוטובוס . הייתי מופתעת ומאוד התרגשתי. המדריכה הסבירה כי קרסנוברוד שימשה כעיירת קיט ,והיו מגיעים אליה לנופש.הנסיעה הייתה ארוכה וארכה מספר שעות. כשהגענו ירדנו ,אני ,בתי,המדריך שלנו, המדריכה הפולנייה ,אחת המורות ומספר תלמידים, והתחלנו לחפש את הרחוב שבו גר אבי.הייתה לי הכתובת שהוא עוד הספיק לתת לי לפני שנפטר.אבא תמיד היה אומר שהוא לעולם לא יחזור לשם,אך אם אני אוכל לנסוע הוא ישמח מאוד. נעזרנו במדריכה הפולנייה שבררה איך מגיעים לכתובת.

ספר שורשי החיים

מסתבר שבדיוק באותו הזמן עשו שיפוצים והחליפו את אבני המרצפות ברחוב. שאר הרחובות נשארו בעליבותם כפי שהיו כל השנים. כל העיירה מאוד קטנה ואין בה מה לראות למעט הנוף המיוער המתבלט ביופיו ובמלוא הדרו. לבסוף,מצאנו את הכתובת ,מייד יצאה בעלת הבית הפולנייה שהכריזה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים ושלא מותיר מקום לספקות, שהבית אליו הגענו שייך רק לה ,היא קבלה אותו מהמדינה. כנראה חשבה שבאים להפקיע אותו מידיה. חזית הבית עבר שיפוץ ונראה חדש יחסית ,אך חלקו האחורי נשאר במצבו הקודם ,בדיוק כפי שתיאר, לא פעם אבי. צילמתי את בתי בחצר הבית ,מרוב התרגשות שכחתי לבקש שיצלמו גם אותי שם בחצר,חבל. עד היום אני מצרה על כך.