חיפוש שורשים

שורשים

שורשים

לפני 25 שנים התחיל העסוק האינטנסיבי בחיפוש שורשים, אחרי שאחד מחלוצי הגניאולוגים היהודים דן רוטברג מאמריקה הוציא לאור את הספר “למצוא את אבותינו” שהפך לרב מכר. ההתעניינות בשורשים יהודיים היא חובקת עולם. היא חוצה גילאים מעמדות כלכליים, השכלה ואפילו גזעים,והסיבות שלה מגוונות מאוד. לצד חרדים שרוצים להתחקות אחרי ייחוסם יש צעירים רבים וחילוניים שרק רוצים לדעת מהיכן באו. יש מי שמחפשים קשר היסטורי ליהדות, אחרים מעוניינים במידע מסיבות גנטיות כדי להתחקות אחרי מחלות תורשתיות שאולי עברו במשפחה. פעם כל אמא יהודייה רצתה בן רופא או עורך דין. עכשיו זה כבר לא מספיק צריך גם סבא רבא סלבריטי. קיימת נטייה מעניינת של גילוי שמות מפורסמים באילן היוחסין המשפחתי. ההתעסקות של יותר ויותר אנשים פרטיים בחקר הגיניאולוגיה היהודית משקתפת את הגידול העצום בנושא. מתברר שהמשימה לא כל כך פשוטה כי קיימות מפשחות מפורסמות של אדמו”רים ורבנים שהולידו אלפי צאצאים. לבעל ה”תניא” לדוגמא נולדו כ20,000 צאצאים בהם גם אברום בורג(מצד אמו),ח”כ שאול יהלום והקבלן הרצל חבס. מספר דומה של צאצאים יש גם ל”גאון מוילנא”. “חידושי הרים” -האדמו”ר הראשון לבית גור העמיד כ 5000 צאצאים ביניהם בן השאר השופטת בגמלאות הדסה בן עתו. ל”חתם סופר” מגדולי רבני הונגריה במאה ה19 נולדו כ 6000 צאצאים,בהן יהודה בלום מי שהיה שגריר ישראל באו”ם. הרמטכ”ל לשעבר דן שומרון הוא צאצא של אדמו”ר ידוע הרבי מרדומסק.RootsManoaRootsCrop_small כך מוצא עצמו יהודי תל-אביבי בשם גולדשטיין שהתחנך במשפחה דתית לאומית שהוא עצמו צאצא ישיר לאחד האדמורי”ם המפורסמים בתולדות החסידות – רבי אלימלך מליז’נסק, שעד היום עולים מדי שנה לקברו שבמזרח אירופה אלפי יהודים מכל העולם. הידיעה שיש לך רב מפורסם במשפחה הייתה חשובה ליהודים מאז ומתמיד,כל אחד שמח לגלות שהוא צאצא של רב מפורסם בלי קשר לאורח חייו היום. מציאת שורשים היא עסוק מרתק המצריך התעמקות גם בהיסטוריה, ספרות,גיאוגרפיה פסיכולוגיה ואפילו שליטה במידע גסטרונומי. ספר לי מה אכלו אצלך במשפחה ואגיד לך מאיזה מוצא אתה. הידעתם למשל מדוע יהודי פולין ממתיקים מאכלים רבים בסוכר,כמו הקוגל בשבת או הגעפילטע פיש? כי בפולין חלשו יהודים על תעשיית עבוד הסוכר שנחשב עבורם מרכיב זול בתפריט ,בעוד במדינות אחרות בהן לא הניחו ליהודים לעסוק בסוכר, הוא היה יקר יותר ולא כיכב במתכונים. גברת אחת בשם שלי טללי דרדשתי שהיא נשיאת האגודה לחקר המשפחה היהודית וילידת ארה”ב, גילתה למשל, שמשפחתה שמקורה בעיר קטנה בבלורוסיה ושצליל שמה ספרדי,אכן הייתה ממגורשי ספרד ואילו משפחת בעלה היא אחת המשפחות היהודיות הפרסיות הגדולות ביותר הכוללת שני ענפים מוסלמיים. לדברי טלי דרדשתי יש שתי טעויות למי שחושב שלא ניתן למצוא את עקבותיה של מפשחתו מכל מיני סיבות. טעות ראשונה: אמנם משפחות גרעיניות רבות שנותרו באירופה הכבושה הושמדו בידי הגרמנים אבל היו יהודים שהיגרו לארה”ב ,אנגליה ,קנדה ואוסטרליה כבר במאה ה-19. אחרים נדדו לרוסיה או עלו לישראל. כך שגם למשפחות שהושמדו בשואה נותרו ענפים חיים במקומות אחרים בעולם וזה שווה חיפוש. טעות שנייה: טוענים, ממילא הגרמנים השמידו הכול, גם זה לא נכון. הגרמנים הקפידו להשמיד אנשים אבל לא ניירת. להפך, הם שמרו כל מסמך ותעדו בצורה אובססיבית.נפילת חומות הברזל חשפה לא אחת עיירות נדחות שאוכלוסייתן הושמדה אבל הארכיונים של רישומי המשפחות ותולדותיהן נשמרו החומר הזה ממתין

צלחת פסח

צלחת פסח

לגאולתו. ועכשיו הגענו לתכלית,מה כל אחד מאתנו הפרט יכול לעשות לביתו? ראשית ניתן לגלוש לאתרים המפורסמים כמו:

www.jri-poland.org , http://www.jewishgen.org,www.genealogy.galim.org.il. שנית: מאגר אינטרנט של בית התפוצות מספק אפשרויות לחיפוש בתשלום והוא מתאים לכל העדות. בכתובת www.bh.org.il ניתן תמורת כ22 שקלים להזמין חיפוש של ארבעה שמות משפחה. ניתן גם לעסוק בחיפוש שורשים במרכז לגניאלוגיה יהודית על שם דאגלאס גולדמן שבבית התפוצות תמורת שבעה שקלים לרבע שעה חיפוש. ועוד פרט חשוב, באחד המזכרים ששלחמ אלי יושבת ראש ארגון יוצאי זמושץ’ הגברת אווה בר זאב,היא מציינת את הניצחון שנחל הארגון במאבק שניהלו מול שלטונות פולין משך שבע שנים שבסופו קבלו חזרה לידיהם את בית הכנסת הספרדי העתיק והיפהפה בזמושץ’ שהוקם בשנת 1600 . עכשיו לשמחתנו,בית הכנסת נמצא בידיים יהודיות. פרט חשוב נוסף הוא, שיתוף הפעולה שנוצר בין ארגון יוצאי זמושץ’ עם מוזיאון השואה בוושינגטון. כפועל יוצא ראשון משיתוף פעולה זה ניתן למלא טופס של רישום ניצולי שואה .להורדת הטופס:http://www.ushmm.org/remembrance/registry הכתובת לשליחת הטופס הממולא :אווה בר זאב ,ארגון יוצאי זמושץ’ רח’ בארי 10 ת”א . מיקוד 64682 . ברצוני גם לספר לכם שבקמפוס אוניברסיטת תל-אביב בבניין גרוס הצמוד לספרייה המרכזית ע”ש סוראסקי,נמצא אוסף וינר העוסק בנושאים של אנטישמיות , השואה והפאשיזם. האוסף כולל פרסומים על הרייך השלישי,אירופה בין שתי מלחמות העולם,קהילות יהודיות באירופה ,שואה אנטישמיות, פאשיזם והכחשת השואה. זהו אוסף שנוסד בשנת 1933 באמסטרדם על ידי ד”ר אלפרד וינר, מלומד יהודי גרמני,איש עסקים ועיתונאי. ד”ר וינר הכיר בסכנה הטמונה בנאציזם כבר בראשיתו והקדיש עצמו לאסוף המסמכים. בשנת 1939 עם גבור הסכנה הועבר האוסף ללונדון. במהלך מלחמת העולם השנייה תרם המידע האצור באוסף הזה למאמץ המלחמתי של בעלות הברית. האוסף תרם בהכנות למשפטי נירנברג ועזר לרשויות משפטיות, בתי דין ועוד .ב1980 הועבר האוסף מלונדון לאוניברסיטת תל-אביב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *