עיירה טיפוסית במזרח אירופה
ילדים חסידיים
לבוש יהודי פולני מהמאה ה-18
ראשוני היהודים התיישבו בקרסנוברוד במחצית השנייה של המאה ה-16 . מקומה של קרסנוברוד בצידי הדרך מזמושץ ללבוב. מקומה תרם להתפתחות המסחר,בעיירה התקיימו ימי שוק שבועיים ו6 ירידים שנתיים. היהודים התפרנסו ממסחר,מלאכה ,ומאוחר יותר מחכירת יערות ובוסתנים. כאשר התפתח הישוב קבלו היהודים רשות לארגן קהילה עצמאית משלהם, לבנות בית מדרש ולקדש שטח לבית עלמין. אחת המצבות העתיקות היא משנת 1577 . לקהילת קרסנוברוד היו כפופים גם יהודי כפר חיטקוב השוכן 4 ק”מ מזרחית לקרסנוברוד. במאה ה19 כהנו הרבנים מרדכי יוסף ובנו, ורבי ישראל יעקב. לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה כהנו הרב צבי יחזקאל מיכלזון והרב נחום פייגנבוים מחבר ספר ההלכות “רבתא לשבתא”.זקני העיירה ספרו שגם החוזה מלובלין מוצאו מקרסנוברוד. מספרים על החוזה מלובלין שזמן קצר לפני שעמד לקדש את הכלה שיועדה לו לאשה, דרש לראותה כיון שאסור לאדם לקדש אישה עד שיראנה, אך כשראה את פניה סרב לקדשה בטענה,שראה בה את השתי וערב ( כלומר צלב) והחתונה בוטלה.ואמנם אחר זמן מסוים סטתה הכלה מדרך הישר והתנצרה, לא עלינו. החוזה לקח לו אישה אחרת.
לפני מלחמת העולם הראשונה מנה הישוב היהודי כ-400 משפחות. יהודי קרסנוברוד ללא הבדל יחוס או מצב כלכלי היו אחרי יום עבודה רצים לבית המדרש כדי להתבשם בדף גמרא. בשבתות ובחגים היו בני העיירה מתהדרים בלבושם והולכים להתפלל. היהודים שמרו בקפידה על קדושת השבת, ובתקופת הימים הנוראים למדו בערבים בבתי המדרש.
בשנת 1913 בערב חג השבועות באשון לילה ,פרצה שריפה גדולה בעיירה. מוקדי הדליקה היו 2 מחסני סחורות ,האש התפשטה ושרפה מחצית עיירה. המחצית שנותרה כללה בתוכה את בית הכנסת ואת בית המדרש. העיירה התאוששה במהירות משריפה זו ושוקמה כמעט לגמרי עד ערב מלחת העולם הראשונה. עיר המחוז זמושץ ששכנה כ-20 ק”מ מהעיירה הגישה ליהודי קרסנוברוד שרותים מוניציפאליים ושרותי בריאות . היהודים שחיו בזמושץ הושפעו מהשינויים שהתחוללו באותם הימים ולכן נבדלו מאנשי עיירתנו באורח חייהם, בלבושם ובהשכלה שרכשו. לעומתם ,יהודי עיירתנו לא נכנעו לרוח הזמן ושמרו בקנאות על ערכי היהדות ובראש וראשונה על קדושת השבת ועוררו לא פעם את קנאת הגויים בזמירות השבת שבקעו מחלונות הבתים. העיירה הייתה מוקפת ערוב ובימים הנוראים היו אנשיה ממלאים את לבותיהם בהרהורי תשובה וחשבון נפש ומוסיפים שעורי תורה בבית המדרש עד השעות המאוחרות של הלילה.
חיים שלווים אלה ומלאי תוכן נקטעו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. כעשרים מבחורי העיירה גויסו לצבאו של הצאר. הפרידה מהבחורים הייתה קשה .הבכי וזעקות השבר הגיעו עד לב השמיים. בינתיים הלכה וקרבה המלחמה, שלטונות הצאר ציוו על אנשי העיירה להתפנות .השתררה בהלה גדולה ,אנשים החלו במהירות לחפור בורות בחצרות בתיהם כדי להסתיר דברי ערך,ולבסוף ברחו מן העיירה, כשהם נושאים עמם רק החפצים ההכרחיים לקיומם. העיירה התרוקנה מהר מאוד מיושביה ובקרבות שהתחוללו בה נשרפה כליל. בשוך הקרבות חזרו היהודים לעיירתם ההרוסה והחלו לבנותה מחדש. בית הכנסת שאף הוא הפך לעיי חרבות לא שוקם מיד ועוד זמן רב עמד בשיממונו. הקהל התפלל במניינים בבתים פרטיים. ב1917 נפטר רב העיירה ר’ נחום פייגנבוים . מלחמת העולם הראשונה הסתיימה וקרסנוברוד עברה לחיות תחת שלטון פולין.