הרכוש היהודי בפולין

על פי הכתבה של סבר פלוצקר ב “ידיעות אחרונות “מ 1.04.05 ערב מלחמת העולם השנייה מנתה יהדות פולין כ-3.3 מליון נשים, גברים וילדים. יהודי פולין רובם לא היו עשירים.38% מיהודי פולין עסקו במסחר רובו ככולו מסחר קמעוני זעיר. ועוד
40% התפרנסו ממלאכה זעירה בענפי הטקסטיל וההלבשה. שליש מהיהודים סבלו חרפת רעב. האבטלה בקרבם הייתה כפולה ומכופלת. רק 4% עסקו בחקלאות בלא בעלות על הקרקע. בניגוד לאגדות שהפיצו האנטישמים, יהודי פולין לא שלטו במשק הפולני, הם היו מעוט מדוכא, נטול משאבים וחסר רכוש קבוע. מחקר של הפרופסורים לנדאו וטומאשבסקי קובע חד משמעית:”יהודיים ספורים בלבד נמנו על בעלי ההון הגדול בפולין, כמעט שלא הייתה בפולין אוליגרכיה קפיטליסטית יהודית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היוו היהודים בפולין ציבור עני ומרושש במיוחד, ללא שום תקווה לבלימת המפולת הכלכלית. כשנסתיימה מלחמת העולם, נכפה על פולין משטר קומוניסטי . MPj01490560000[1]רוב הרכוש הפרטי וחלקים מהקרקע החקלאית הולאמו בצווים מיוחדים ועברו לבעלות המדינה. כששבק המשטר הקומוניסטי בפולין בשלהי 1989 ופולין הפכה למדינה דמוקרטית וליברלית נושא הרכוש המולאם לא טופל במשך למעלה מעשור. עד שבתחילת 2001 קיבל הפרלמנט הפולני חוק מיוחד לתשלום פיצויי הלאמה. החוק הגביל את סכום הפיצוי למחצית מהשווי המשוערך של הנכסים המולאמים, צמצם את הזכאות לפיצויים למי שהיו אזרחי פולין עד 1999 . והורה לבצע את התשלום באמצעות איגרות חוב ממשלתיות מיוחדות.נשיא פולין אלכסנדר קוואשניבסקי, סירב לחתום על החוק בטענה שהוא יקר מדי למשלם המיסים ושהוא מפלה לרעה את היהודים שעזבו את פולין לאחר המלחמה ואבדו את האזרחות הפולנית. עם זאת קוואשניבסקי חתם על צו שהשיב את הרכוש הקהילתי היהודי. (בתי כנסת, מקוואות, בתי קברות, בתי מדרש) לבעלות יהודית. לנפגעי ההלאמה באשר הם המליץ קוואשנייבסקי לבקש סעד ממערכת המשפט הפולנית. המלצתו נתקבלה. עד כה הוגשו לבית המשפט בפולין כ- 56 אלף תביעות להשבת רכוש מולאם. ולתשלום פיצויים בשווי כולל של כ- 12 מיליארד דולר. עוד לפחות כמספר זה של תביעות אזרחיות מצויות בשלבי הכנה להגשה. כמה מאות תביעות הגיעו גם מישראל.
בתי המשפט הפולניים המסתמכים על פסיקה אירופאית נענים בחיוב לתביעות אלו. השופטים מבטלים בסיטונות את התוקף החוקי של צווי ההלאמה ומטילים על קופת המדינה או העירייה לשלם פיצויים נדיבים ואף להשיב את הרכוש לבעליו הקודמים. אך למרות למרות הפסיקה ,האכיפה בשטח של הוראות בתי המשפט נעשית בעצלתיים נתקלת בקשיים מנהלתיים וחברתיים מרובים. בעיר וורשה קיבלו כ-2000 אנשים ועסקים בחזרה את זכויות הקניין שלהם בנדל”ן ,כולל ארמנות,מבני ציבור בתי שגרירויות ועוד, בשווי 800 מליון דולר, כמה כסף שולם בפועל? מעט.
השיטפון של התביעות המקומיות והזרות והלחצים של האיחוד האירופי הניעו לבסוף את ממשלת פולין לפרסם בפברואר השנה הצעת חוק “פיצויי הלאמה” מתוקן, כפי שפורסם לראשונה ב “ידיעות אחרונות”. על פי החוק החדש , שהדיון עליו נפתח בפרלמנט בזמן האחרון, יהיו זכאים לפיצויים כל מי שרכושם הולאם או הוחרם על ידי המשטר הקומוניסטי, תהיה אזרחותם אשר תהיה. במונח “רכוש” נכללו מקרקעין, מבנים ,מחסנים,בתי מרקחת, כלי תחבורה ימיים,חוות חקלאיות וכן חפצים יקרי ערך ויצירות אמנות.
הפיצויים ישולמו לפי שווי של הנכסים המולאמים בעת ההלאמה, כלומר בשנים 1946-1950, כשהוא משוערך למחירים של היום, השווי יקבע על ידי שמאים מקצועיים. תשלום הפיצויים יהיה במזומן, במשך ארבע שנים החל מ-2008 . את התביעות לפיצויים יוכלו להגיש במשך שנה אחת מכניסת החוק לתוקפו, גם היורשים החוקיים של בעלי הקניין שהולאם. אך יוטל עליהם מס ירושה פולני. החוק לא יחול על פי ההצעה על המקרקעין בווארשה ועל שטחי פולין שסופחו אחרי המלחמה לברית המועצות.
מה היה השווי הכלכלי של הנכסים שהולאמו והעומדים בתנאי החוק החדש? קשה לבצע את החישוב, המתבסס על הערך הכלכלי של הנכסים הפרטיים אחרי המלחמה, ולא לפניה. משרד האוצר הפולני בהסתמך על מודלים שונים, סבור שהשווי של הרכוש הפרטי לכל סוגיו שהולאם על ידי המשטר הקומוניסטי אינו עולה על 60 מיליארד זלוטי שהם כ18 מיליארד דולר ועם הנדל”ן של ורשה מגיע הסכום ל24 מיליארד. כמה מזה רכוש יהודי בר-ירושה. כ- 3 מיליארד דולר. כמה מיוצאי פולין בישראל מסוגלים להוכיח את זכאותם לירושה? חמישית עד רבע. כמה כסף מצפה להם אם וכאשר כל תביעותיהם יאושרו במסגרת החוק הפולני החדש? אולי 120 מיליון דולר. 30 מיליון דולר לשנה מ2008 עד 2012 . הרבה פחות מטעות סטטיסטית חודשית זניחה במאזן התשלומים של ישראל. אזרח ישראלי יוצא פולין (כמוני) שירצה להיעזר בחוק החדש ולתבוע פיצויי הלאמה מהממשל בוורשה מוזמן לעשות זאת, זה עניינו הפרטי.MPj01784920000[1]
גזבר הסוכנות היהודית חיים צ’סלר, הממונה מטעם איל”ר (אירגון יהודי להשבת רכוש) על השבת הרכוש היהודי בפולין, נפגש היום יחד עם שר החוץ שמעון פרס ושגריר ישראל בפולין שבח וייס עם יו”ר ה”סיים” (הפרלמנט הפולני) מר פוושינסקי, ודן עמו בעניין השבת הרכוש היהודי בפולין. צ’סלר ביקש מיו”ר הפרלמנט הפולני לדחות לפחות בשנה נוספת את המועד האחרון להגשת תביעות בעניין רכוש יהודי קהילתי.יו”ר הפרלמנט הביע תמיכתו בבקשה אך ציין שיש לדון בכך בפרלמנט הבא, הצפוי להיבחר בעוד כחודש. גזבר הסוכנות היהודית העלה גם את נושא השבת הרכוש היהודי הפרטי, ובעיקר את הבעיה, שעל פי החוק הפולני רק מי שהיה אזרח פולין בחודש מאי 1999 זכאי להגיש תביעה להשבת רכושו, דבר הפוגע בעיקר ביהודים ובניצולי השואה. כדוגמא לעניין זה ציין צ’סלר כי גם הוא וגם המשנה לראש הממשלה שמעון פרס והשגריר שבח וייס, הם ממשפחות של יוצאי פולין שלא היו אזרחי פולין במאי 1999 .

התביעה הייצוגית נגד הבנקים השוויצריים :

התביעה הייצוגית נגד הבנקים השוויצריים הושמעה בפני השופט האמריקאי היהודי אדוארד קורמן בבית המשפט המחוזי של מנהטן. לפני מספר שנים אושר סכום של בליון ומאתיים מליון דולר ומסכום זה יחולקו לזכאים בליון דולר. הכסף כבר חולק בחלקו הגדול, אלה מבין האנשים שלא היו להם מסמכים המעידים על תביעתם קבלו או יקבלו סכומים של כ5000 דולר. עלי לציין שלפני כשש שנים ניתן היה למלא טפסים הקשורים לרכוש שנגזל מיהודי פולין ועבודות כפייה.

שאלות בקשר לרכוש היהודי בפולין ,בגרמניה, הבנקים השוויצריים ועובדי כפייה ניתן להפנות אל :

1) פרופ’ בן ציון אליאש טל’ : 7521404-03.
עלי לציין שכדאי לפנות לפרופ’ אליאש, הוא ישמח לענות על כל שאלה. הוא חושב שלא כדאי להוציא כספים על עורכי דין כיון שניתן למלא הטפסים שידרשו והמתקשים יוכלו לפנות אליו.
2) עורך דין אדוארד(עזרא) קליין ועורך הדין מל אורבך מניו יורק.
Klein&Solomon,LLP ,275 Madison ave ,N.Y N.Y 100/6 ,Fax 661-6606 ,Tel (212) 661-9400
דואר אלקטרוני: EKLEIN@KLEINSOLOMON.COM אתר באינטרנט: WWW.HOLOCAUSTRESTITUTION.COM

מכתבה של יהודיה מניו יורק לסגן הנשיא אל גור בקשר לרכוש היהודי בפולין :

היהודייה לאה אברון מניו יורק שלחה בתחילת ינואר 2000 לסגן הנשיא אל גור מכתב ובו היא מתרעמת על החוק הפולני הדן בהחזרת הרכוש היהודי. בין השאר כותבת לאה שזה מזעזע שהדור החדש של הפולנים ייהנה מהרעיון שיוכל לרשת את כל נכסי הדלי ניידי של היהודים, כשהדור הקודם אחראי לרציחתם של מיליונים. הרשויות המוסמכות של פולין יודעות יפה שהטראומה של השואה הבריחה את יהודי פולין מארץ זו. במקום לתת עדיפות למתן פיצויים לניצולי השואה שנכסיהם נגזלו על ידי הנאצים ב1939 והולאמו על ידי הקומוניסטים בשנת 1944 , הפרלמנט הפולני לא החיל את חוק הפיצויים גם עליהם.
קשה עם כך שלא להגיע למסקנה שלצערנו פולין ממשיכה להיות אנטישמית. כפועל יוצא, בקשתי עזרה מסנטור שומר אשר יחד עם סנטור קנדי כתבו לפרלמנט הפולני. אני לא מבינה כותבת אברון מדוע ההנהלה הנוכחית שכל כך רגישה לזכויות האדם ולניצולי השואה ושנהנתה מתמיכתה של רוב רובה של הקהילה היהודית בקולות בקלפי ובכסף לא מפעילה לחץ רציני על ממשלת פולין בנושא קריטי זה. וממשיכה לאה אברון, ידועים לי התחייבויותיך כסגן נשיא והעיסוק במסע הבחירות גוזלים ממך את רוב הזמן, אולם עדיין אני מקווה שאתה תהיה מעורב אישית בעוול הנורא הזה שמחכה לתקון מזה עשור שנים, מאז שנוסד השלטון הדמוקרטי בפולין. בהוקרה: לאה אברון.MPj02556470000[1]

מכתב תשובה שהתקבל מחבר הקונגרס ריק לציו

ריק לציו כותב שמתקיים משא ומתן מעל שנה בין האירגון היהודי העולמי להחזרת רכוש לבין הקהילה היהודית בפולין להקמת קרן שתעזור באיסוף התביעות. יש להניח שזה לא הסתיים לפני 2002 . בנוסף לכך, הועדה להחזרת רכוש דורשת תיקון לחוק של הפרלמנט הפולני שקובע שמי שתובע את רכושו ממשלת פולין חייב להיות אזרח אותה מדינה ושגר בה לפחות 5 שנים לפני הגשת התביעה. הפקידים הפולנים הבטיחו לפקידי ארה”ב לתקן את החוק המפלה. לציו מדגיש במכתבו שהוא רגיש לדאגותיה ויעשה ככול יכולתו כדי לעודד את ממשלת פולין לחוקק חקיקה לא מפלה בנושא החזר הרכוש.

תרשומת מפגישה עם שגריר פולין בישראל מ4 ביולי 2012 בנושא הפיצוי על הרכוש היהודי לחץ כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *